ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ב

252

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שהיה מצרי;¹⁰).

וכך מוכח גם, מן הנאמר¹¹ "עבד לאיש עמלקי", שכאשר מתכוונת התורה לעבדו של עמלקי, אין היא אומרת "עבד עמלקי", אלא "עבד לאיש עמלקי"¹².

יש המפרשים¹³, שהסברה "עבדו של עברי" נובעת מן הדיוק בביטוי "כי תקנה עבד עברי", שממנו נראה, שקונים את מי שהיה כבר עבד לפני־כן, ולכן סביר לבאר "עבדו של עברי".

אך בכך אין די¹⁴, כי אילו היה מובן יותר מלשון הפסוק – מפשוטו של מקרא – שמדובר כאן על "עבדו של עברי", צריך היה רש"י להתחיל בכך את פירושו, באמרו, לדוגמא, "יכול עבדו של עברי" – ואחר־כך היה שולל זאת "תלמוד לומר...", ומוכיח שמדובר אודות "עבד שהוא עברי"¹⁵.

מכך שרש"י מתחיל מיד באמרו "עבד שהוא עברי" מובן, שאכן זוהי הסברה הראשונה לביאור הפסוק, ורק אחר־כך מתעורר ספק "או אינו אלא עבדו של עברי".

ג) מדוע מבאר רש"י כאן "ומה אני מקיים והתנחלתם אותם"? הרי שאלה זו מתעוררת רק כאשר מגיעים לפסוק זה, קרוב לסיום ספר ויקרא!

אמנם, המקור לכל פירוש רש"י זה הוא במכילתא, אך למרות זאת ידוע, כאמור מספר פעמים, שכל מה שכותב רש"י בפירושו על התורה הוא הכרחי על פי פשט הפסוקים במקום זה, או ביחד עם מה שנלמד כבר לפני כן. ובמיוחד כאשר בעניננו אין מזכיר רש"י שהמקור לפירושו הוא במכילתא.

מכך מובן שהפירוש כולו הכרחי לפי פשוטו של מקרא בפסוקנו.

הערות

10. אבל מהכתוב "העבד העברי" (וישב לט, יז) אין ראי' לנדו"ד כיון שנאמר העברי – תיאור העבד. וראה מהרש"א ריש כתובות.
11. ש"א ל, יג.
12. בספר זכרון רא"ם דקדוקי רש"י (ועוד) דמשקל פעל שוה בסמוך ובמוכרת. אבל "קשה כיון דסתםעבדעברי בכלמקוםפירושושהואעברילמה ומהיכא תיתי לעקם ולומר עבד כנעני" – דברי דוד (להט"ז) כאן. ובכל אופן הי' רש"י מביא מהכתובים שתיבת עבד היא מוכרת. לכאורה לשון הכתוב "עבד ה'" (ברכה לד, ה. יהושע א, א. ובכ"מ בנ"ך) סותר הנ"ל – אבל כשתיבת עבד בא ביחד עם שםמובן בפשטות שהוא סמוך. וכמו "עבד אברהם" (חיי שרה כד, לד) וכיו"ב. ועד"ז י"ל ב"עבד איש" – בא יב, מד. ועד"ז (לאידך) "איש עברי" (וישב לט, יד) שאין בזה קס"ד "של עברי" כיון שנאמר "איש", ומהיכא תיתא לייחס אותו ל(איש) אחר "איש של עברי". משא"כ כשנאמר (כבנדו"ד) "עבד" שמדגיש השייכות לאחר, י"ל שהתיבה לאח"ז מפרש למי שייך. ולהעיר מהשינוי בין מ"א יא, כו. דהי"ב יג, ו (ועודכיו"ב).ואוליי"לטעםהשינוי–בדוחקעכ"פ: במ"א מאריך ביחוס ירבעם ("אפרתי מן הצרדה ושםאמוצרועהאשהאלמנה"),ולכןממשיךבסגנון שלסיפור(שהואהי')"עבדלשלמה":בדה"ישמקצר "ויקם ירבעם בן נבט", נאמר רק שם התואר – "עבד שלמה".
13. גו"א משכיל לדוד. וראה אלשיך פרשתנו בתחלתו ד"ה עוד יתכן קושיא ג.
14. ועוד ועיקר: לפי פירושם – אף שרש"י שולל הפירוש עבדו של עברי הרי אינו מתרץ קושייתו איך מתאים הלשון "עבד (עברי)".
15. במשכיל לדוד"ומשנירש"יעבדשהוא עברי כלומר דקמ"ל קרא כדאי' במכילתא דמותר לקרותו עבד דרך בזיון שהרי התורה קראו עבד על כרחו והיינו דכתיב כי תקנה מאחר שקנית אותו הרי הוא בשם עבד לך אע"פ שהוא עברי". אבל כ"ז אינו ברש"י אפילו לא ברמז. ופשיטא דהי' צריך רש"י לפרשו (מכ"ש מזה שמפרשו במכילתא). וראה אוה"ח עה"פ "עוד דקדק לומר כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.