ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ב

251

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

משפטים

א. פירוש רש"י ל"כי תקנה עבד עברי"

מן הפסוק "כי תקנה..."¹ מצטט רש"י את המילים "כי תקנה עבד עברי" ומפרש: "עבד שהוא עברי. או אינו אלא עבדו של עברי, עבד כנעני² שלקחתו מישראל, ועליו הוא אומר שש שנים יעבוד, ומה אני מקיים והתנחלתם אותם³ בלקוח מן הנכרי, אבל בלקוח מישראל יצא בשש, תלמוד לומר...".

יש להבין:

א) פירוש זה הוא על המילים "עבד עברי" בלבד, ומדוע מצטט רש"י גם את המילים "כי תקנה"^*?

– אי אפשר לומר, שרש"י מצטטן כיון שהן מסייעות להבין שמדובר כאן על "עבד שהוא עברי"⁴, כפי שמפרש רש"י בהמשך⁵ שב"כי תקנה" מדובר בהכרח על אופן של "מכרוהו בית דין", הקיים רק אצל "עבד שהוא עברי"

– כי: (א) ההכרח שמביא רש"י שמדובר כאן אודות "מכרוהו בית דין" אינו נלמד מן המילים "כי תקנה", אלא מן היתור שבתורה, שהרי כבר נאמר "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך"⁶; (ב) אדרבה: גם הכרח זה, שמדובר ב"מכרוהו בית־דין" – בגלל הפסוק "וכי ימוך אחיך" – קיים רק לאחר שכבר הוכח שמדובר כאן אודות "עבד שהוא עברי", ולא "של עברי", כפי שמובן גם מן הסדר שבפירושי רש"י, המקדים את הפירוש (בעיקר) על "עבד עברי" לפני הפירוש על "כי תקנה"⁷.

ב) כיצד תיווצר מלכתחילה סברא ש"עבד עברי" הוא "עבדו של עברי"? – לכאורה, פשוט יותר ש"עבד עברי" הוא "עבד שהוא עברי", כפי שמצוי בתורה במספר מקומות (כנאמר לגבי יוסף "נער עברי"⁸: ובנ"ך: "ולששן עבד מצרי"⁹, כלומר, שהיה לו עבד

הערות

1. ריש פרשתנו (כא, ב).
2. כנעני – אף כי כנעני לאו דוקא, כ"א (בל' המנ"ח מצוה שמז) "כל א' מכל באי העולם חוץ מישראל" אולי י"ל כי דברו חכמים בהווה, וע"פ מש"נ (נח ט, כה) עבד עבדים יהי'. אבל עצע"ג כי משנצטוו לא תחי' הרי אדרבה "מהם (מהאומות) תקנו ולא מן הגרים (הכנענים ש)בארצכם", וא"כ הרגיל והווה הוא דוקא משאר האומות, וחידוש דגם בנה של כנענית תקנו באם אביו משאר האומות ומפני שהולך אחר אביו ואינו כנעני (קידושין סז, ב ובפרש"י). וראה הראב"ע לבהר כה, מה. והנה בחינוך (שם. וכ"ה ברש"י קידושין כב, ב ד"ה שדה. פענח רזא לפרש"י פרשתנו כאן) כתב: "ועבד כנעני נקרא א' מכל האומות שקנהו ישראל לעבדות אבל נתיחסו כל העבדים בשם כנען מפני שכנעןנתקלללהיותעבדהואוזרעולעולם"–והנה לפענ"ד צע"ג בזה, שהרי התואר עבד כנעני מצינו רקלאחריהציווידלאתחי'–ואיךנייחסכלהעבדים לכנען כשמציאות עבד (ובמילא כל דיניו) – הוא רק כשאינו כנעני!
3. בהר כה, מו.
*. ובמילא הי' ד"ה זה בא בפרש"י לאחרי ד"ה שלאחריו. וראה לקמן בפנים.
4. ראה משכיל לדוד "חדא אמאי כתיב כו'".
5. בד"ה הב' כי תקנה.
6. בהר שם, לט.
7. ראהספרהזכרוןורא"םכאן.גו"אומשכילדוד בד"ה כי תקנה (הב').
8. מקץ מא, יב.
9. דהי"א ב, לד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.