231
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
יתרו
א. שני המדרשים ב"מכילתא" לגבי "זכור
את יום השבת..."
על הפסוק1 "זכור את יום השבת לקדשו" נאמר ב"מכילתא"2: "זכור ושמור שניהם נאמרו בדיבור אחד מחלליה מות יומת3 וביום השבת שני כבשים4 שניהם נאמרו בדיבור אחד, ערות אשת אחיך5 יבמה יבוא עליה6 שניהם נאמרו בדיבור אחד7 לא תלבש שעטנז וגדילים תעשה לך8 שניהם נאמרו בדיבור אחד מה שאי־אפשר לאדם לומר כן שנאמר...
בהמשך נאמר ב"מכילתא" "זכור ושמור,זכורמלפניוושמורמאחריו,מכאן אמרו: מוסיפין מחול על הקודש, משל לזאב שהוא טורף*8 מלפניו ומלאחריו".
ה
צריך להבין: כידוע, יש קשר בין כל הפירושים לאותה מילה או לאותו ענין. ובפרט בעניננו, כאשר שני המדרשים באים בזה אחר זה –
מהו הקשר בין המאמר הראשון במכילתא (על כל הענינים ש"נאמרו בדיבור אחד") לבין המאמר "זכור מלפניו ושמור מלאחריו. מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקודש..."?
ב. ההלכה "מוסיפין מקודש על חול" – לא רק לגבי
שבת?!
כדי להבין זאת יש להסביר תחילה את המדרש "זכור מלפניו ושמור מלאחריו...". מכך שב"מכילתא" נלמדת ההלכה ש"מוסיפין מחול על הקודש" מן הפסוק "זכור את יום השבת..." נראה, שזוהי הלכה בעיקר בקשר לשבת, וצריך להבין: הרי הלכה זו זהה בדיוק גם לגבי יום־הכיפורים ויום־טוב, ובלשון ה"ברייתא" בגמרא9 "כל מקום שנאמר שבות מוסיפין מחול על הקודש"10.
הערות
- 1. פרשתנו כ, ח.
- 2. הובאבפרש"יעה"פ(בשינויסדר).וכ"הבספרי תצא כב, יב (ומוסיף עוד ענין שבדיבור אחד נאמרו). ירושלמי נדרים פ"ג ה"ב (ומוסיף עוד ב' ענינים). שבועות פ"ג ה"ח (כנ"ל בנדרים. וליתא "זכור ושמור בדיבור אחד"). וראה שמו"ר פכ"ח, ד.
- 3. תשא לא, יד.
- 4. פינחס כח, ט.
- 5. אחרי יח, טז.
- 6. תצא כה, ה.
- 7. בשמו"ר שם "וכן דבור זכור את יום השבת לקדשו. ואומר וביום השבת שני כבשים בני שנה. דבור ערות אשת אחיך לא תגלה כי ישבו אחים יחדיו. וכולן אמרן בבת אחת".
- 8. תצא כב, יא־יב.
- *. וכ"ה גם ביל"ש עה"פ. וי"ג "טורד" (ראה מכילתא הוצאת האראוויטץ. וראה שם עוד גירסא "לאב שהי' טרוד").
- 9. ר"ה ט, א. יומא פא, ב. תו"כ אמור כג, כז.
- 10. כ"ה ביומא שם. (וראה דק"ס שם). ובשו"ע אדה"ז סרס"א ס"ד. ובר"ה שם: כל מקום שיש בו שבותמוסיפיןכו'(אבלבתוד"הכלנעתק"שנאמר" – כביומא שם. וכ"ה בר"ח ודק"ס שם). בתו"כ שם (ועד"ז ברי"ף ורא"ש (פ"ח ס"ח) יומא שם ובשו"ע אדה"ז ר"ס תרח): כל שביתה שאתה שובת אתה מוסיףלהביןמלפני'ביןמלאחרי'.וראהלקמןהערה 37.
תלמוד ירושלמי נדרים ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: נִדְרֵי הֲבַאי אָמַר אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזּוֹ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת כֵּיצַד אָמַר אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשֶׁשָּׁתָה שֶׁאֵינִי אוֹכֵל וְשֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִיכָּת אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָנְבָה. רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין תְּאֵינִים וְאָמַר לָהֶן הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם כְּקָרְבָּן וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֵן מוּתָּרִין וּמַה שֶׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרִין.
הלכה: נִדְרֵי הֲבַאי וכו׳. אֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בִּרְאִיָיה אַחַת. וְהָא לוּלְיָינוּס מַלְכָּא כַּד נְחַת לְתַמָּן נְחוֹת עִימֵּיהּ מֵאָה עֶשְׂרִים רִיבְּוָון. אֶלָּא אָכֵן אֲנָן קַיָימִין בִּרְאִיָיה אַחַת.
וְהָא חִיוְיָה דְשָׁבּוּר מַלְכָּא בְּלַע גְּמָלִין בְּלַע קָרוֹנִין. כַּד בָּעוּ מִקְטְלוֹנֵיהּ מְלוֹן פְּחָלִין שֶׁלַּגְּמָלִין תֶּבֶן וִיהָבוֹן בּוֹן גּוֹמְרִין וּבַלְעוֹן וָמֵית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי עֲבַד אוֹרֵי עַל עוֹמָנֵי מֶסָסְטוֹלֵא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי סְלִיק בְּדִיוְיִין [דְּ]מַלְכוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּמְרוּבַּע. אִין תֵּימַר בִּשְׁאֵינוֹ מְרוּבַּע. לָמָּה לִי גָדוֹל. אֲפִילוּ קָטוֹן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיה מַתְפִּיס אֶלָּא מִילָּה רוֹבָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר. נִיתְנֵי עַכְבָּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר.
תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הָתִיב רִבִּי בְּרֶכְיָה. וְהָתַנִּינָן. גּוּפָהּ שֶׁלַּבַּהֶרֶת כִּגְרִיס הָאִיטַלְקִי מְרוּבַּע. אָמַר רִבִּי בִּיסְנָה. כָּל גַּרְמָא דָא דְלֵית הוּא מְרוּבַּע. וְלָמָּה תַנִּינָן מְרוּבַּע. יְרִבְעֶנָּה הוּא. וְהוּא כְנָעָה. מָלֵי קִיטְרִין. וְהָא אַרְכּוּבָה דַעֲיָלָא. עָגִיל הוּא מִלְּמַטָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. לֹא אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בַּבִּרְיוֹת. וְתַנִּי כֵן. מְרוּבַּע בְּאוֹכְלִין. אֵין מְרוּבַּע בַּבִּרְיוֹת.
שָׁוְא וְשֶׁקֶר שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. זָכוֹר וְשָׁמוֹר שְׁנֵיהֶם בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. מַה שֶׂאֵי אֶפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. מַה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לַפֶּה לוֹמַר וְלֹא לָאוֹזֶן לִשְׁמוֹעַ. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶן נֶאֶמְרוּ בְדִיבּוּר אֶחָד. וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה שְׁנֵיהֶן בְדִיבּוּר אֶחָד. גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז שְׁנֵיהֶן בְדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחַת דִּיבֵּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוֹ שָׁמַעְנוּ. וּכְתִיב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאוּם יי וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע.
שְׁבוּעַת שָׁוְא. בְּשֶׁנִּשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם. שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. בְּשֶׁנִּשְׁבַּע וּמַחֲלִיף. אֵי זֶהוּ שָׁוְא וְאֵי זֶהוּ שֶׁקֶר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יָדוּעַ לִשְׁנַיִם זֶהוּ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. לִשְׁלֹשָׁה זֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אֲפִילוּ יָדוּעַ לִשְׁנַיִם וְאֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם מַכִּירוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא הִיא. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. שִׁינָּה בוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְהִשְׁלִיכוֹ לַיָּם וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ לוֹקֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר לוֹקֶה. הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לוֹקֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר אֵינוֹ לוֹקֶה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֲפִילוּ בֵּיעָה וּמַרְגָלִיתָא. וְהֵן אֲפִילוּ. אֶלָּא כְּגוֹן בֵּיעָה וּמַרְגָלִיתָא.
תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי הֲבַאי מוּתָּרִין כָּךְ שְׁבוּעוֹת הֲבַאי מוּתָּרוֹת. וְהָתַנֵּי. שְׁבוּעוֹת הֲבַאי אֲסוּרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְּדָת. כָּאן בְּמַעֲמִידִין וְכָאן בְּשֶׁאֵינָן מַעֲמִידִין. אָמַר רִבִּי בָּא. אֲפִילוּ תֵימָא. כָּאן וְכָאן בְּמַעֲמִידִין כָּאן וְכָאן בְּשֶׁאֵין מַעֲמִידִין. כֵּאן בְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל נְכָסָיו. שְׁבוּעַת נִכְסַיי עָלַי. נְכָסָיו אֲסוּרִין. הָא לִלְקוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה. כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי זֵירוּזִין מוּתָּרִין כָּךְ שְׁבוּעוֹת זֵירוּזִין מוּתָּרוֹת. עוֹד הוּא כְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל נְכָסָיו. שְׁבוּעַת נִכְסַיי עָלַיי. נְכָסָיו אֲסוּרִין. הָא לִלְקוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה.
חִזְקִיָּה אָמַר. הָהֵן דְּמִישְׁתַּבַּע עַל תְּרֵיי דִּינוּן תְּרֵיי לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָהֵין דְחָמָא מִיטְרָא נְחֵית וָמַר. בלי קורי בריקשון. לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. רִבִּי חוֹנְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בּוּלַייוֹת הָיוּ בִיהוּדָה וְכוּלָּן חָרְבוּ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהִיא שֶׁלָּאֱמֶת. דִּכְתִיב לַשָּׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם.
תַּמָּן תַּנִּינָן. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ. דָּבָר שֶׁאִילּוּ בִנְדָרִין אָסוּר וּבִשְׁבוּעוֹת מוּתָּר. לֹא הָדָא אָמְרָת אֶלָּא עַל הָדָא. אֶחָד דְּבָרִים שֶׁלְּעַצְמָן וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁלָּאֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שְׁבוּעָה שֶׁנָּתַן פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי מָנֶה. וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לָבֹא אֵין בְּיָדוֹ לְשֶׁעָבַר.
אַשְׁכָּח תַּנֵּי עַל תַּרְתֵּיהוֹן. זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִין. שֶׁשִּׁגְּגַת שְׁבוּעוֹת אֲסוּרָה וְשִׁגְּגַת נְדָרִין מוּתֶּרֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי בָּא רִבִּי עֲקִיבָה לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁנֶּדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלּוֹ. אָמַר לֵיהּ. מַה אִם תַּמָּן נֶדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם אַתְּ אָמַר. נֶדֶר שֶׁבָּטַל מִקְצָתוֹ בָטַל כּוּלּוֹ. כָּאן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. מִשֵּׁם נֶדֶר טָעוּת. שֶׁאִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא וַאֲחַי שָׁם לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר.
שמות רבה כ״ח:ד׳ - הטקסט מספריא
אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּבַת אֶחָת, מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אֶחָת, מַכֶּה וְרוֹפֵא בְּבַת אֶחָת, אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וַחֲבוּשֵׁי בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֶחָד בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בַּמַּעֲרָב וְאֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, שׁוֹמֵעַ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ. עָפָר כְּמוֹ כֵן נֶהְפַּךְ לְאָדָם, חָזַר נֶהְפַּךְ לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ה, ח): וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, מַהוּ לַבֹּקֶר, כִּתְחִלָּתוֹ, בִּתְחִלָּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר (שמות ז, כ): וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם, חָזַר וְנֶהְפַּךְ הַדָּם לְמַיִם. בָּשָׂר חַי נֶהְפַּךְ לְמֵת, חָזַר הַמֵּת וְנֶהְפַּךְ לְחָי. הַמַּטֶּה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, חָזַר הַנָּחָשׁ וְנֶהְפַּךְ לְמַטֶּה. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְיַבָּשָׁה, חָזְרָה הַיַּבָּשָׁה וְנֶהְפְּכָה לְיָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (עמוס ה, ח) (עמוס ט, ו): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וגו'. וְכֵן דִּבּוּר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, וְאוֹמֵר (במדבר כח, ט): וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה. דִּבּוּר (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה, (דברים כה, ה): כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וְכֻלָּן אֲמָרָן בְּבַת אַחַת, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג מאותו ספר יומא פא, ב · ר"ה ט, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד יומא פא, ב · ר"ה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסא זמן הדלקת נרות לשבת ד יומא פא, ב · ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג מאותו ספר יומא פא, סע"א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר יומא פא, א
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י מאותו ספר יומא פא, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב מאותו ספר יומא פא, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת יומא פא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רג דין ברכת פירות הארץ ה יומא פא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת יומא פא, א
- תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תש"ל יומא פא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת יומא פא, א
- לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה א מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר ר"ה דף ט
- לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א מאותו ספר ר"ה ט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג ר"ה ט, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו ר"ה ט, א
- תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו ר"ה ט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרד סדר ערב יום כיפור א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרח סדר סעודה המפסקת א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסא (ג) ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמג דין קטן בשבת ר"ה ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרד סדר ערב יום כיפור ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכב סדר תפלת מנחה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכג סדר תפלת נעילה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יז מי הם החייבים בציצית ר"ה ט, ב