230
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דרגה של כתר שבמלכות – שבמלכות, עולם הגילוי45, מתגלה ה"כתר".
וזהו ההבדל בין שני פסוקים אלו:
פרק יט פסוק כ – "כ" הוא פרט ב"יט" – מורה על כתר שבמלכות, ולכן התוכן הכללי של הפסוק הוא, ירידה – מלכות. אך רש"י, יינה של תורה46, מגלה, שבירידה זו נמצא כתר שבמלכות – "הרכין שמים...".
ואילו פרק כ פסוק יט – "יט" הוא פרט ב"כ" – מורה על מלכות שבכתר. ולכן התוכן הכללי הוא – "מן השמים", רוממות הקדוש־ברוך־הוא על העולם, (בבחינת כתר). וגם כאן מגלה רש"י, שאין זה כתר כפי שהוא לעצמו בהעלם, אלא "הרכין שמים..." – מלכות שבכתר.
י. "כמצע על המטה" רק בכתר שבמלכות
זהו גם ההסבר בפנימיות לכך שבפירושו על הפסוק "וירד..." אומר רש"י "כמצע על המטה", ואילו על הפסוק "כי מן השמים..." הוא משמיט זאת:
כיון שכתר שבמלכות הוא פרט בספירת המלכות שענינה ירידה למטה, תיתכן גם ב"כתר" שבה ירידה ו"התלבשות" למטה, עד "כמצע על המטה"47, כדלעיל בסעיף ז'.
שונה מכך בחינת מלכות שבכתר – הארת הכתר למטה. כיון שכתר הוא בעצם אור שמעל העולמות, לכן גם כאשר הוא מאיר למטה – מלכות שבכתר – אין זה באופן של התלבשות, אלא בבחינת מקיף48 – "שמים".
הערות
- 45. ראה תו"א שם, סע"ד.
- 46. היום יום ע' כד. (משיחות ש"פ יתרו וש"פ משפטים תשל"ז)
- 47. ולהוסיף: מלכות נקראת מטה (פרדס שער כ"ג ערך מטה. מאו"א ע' מטה. וראה זח"ב קלג, א. הגהות הרח"ו לזח"ג ס, א): העליון שבה, המקיף וכו' – כתר שבמלכות, הוא כ(דוגמת) מצע על המטה (שהוא ביחד עם זה – חלק מהמטה.
- 48. ראה תו"א ס"פ ויקהל (בפי' "אסתלק יקרא דקוב"ה").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

