227

לעומת זאת הפרשה "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" מדגישה את ההיפך – עד כמה הקדוש־ברוך־הוא נעלה ורחוק מן הארץ, ולכן "לא תעשון אתי, לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום"²⁴.

ולכן שם הפירוש הראשון (והעיקרי) לפי פשוטו של מקרא הוא ש"כבודו בשמים ו(רק) אשו וגבורתו על הארץ" – כי לפי פירוש זה מודגשת רוממות הקדוש־ברוך־הוא מעל הארץ – "כבודו" לא ירד על הר סיני, אלא נשאר "בשמים".

ואילו לפי הפירוש "הרכין שמים...", אין ברורה ההדגשה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם"²⁵, שהקדוש־ברוך־הוא דיבר ממקום נעלה ורחוק, בעוד אשר השמים ירדו על הארץ, על הר סיני²⁶.

ו. ההבדל בין הביטוי "העליונים ותחתונים" לבין "השמים ושמי

השמים"

לפי זה מובן גם מדוע אומר רש"י כאן "הרכין שמים העליונים ותחתונים", ואילו שם – "הרכין שמים ושמי השמים":

מטרת רש"י בפירושו כאן היא להסביר את משמעות הפרשה, את ירידתו של הקדוש־ברוך־הוא על ההר, אך באופן שאינו סותר לפסוק כי מן השמים...", ו"והר סיני עשן...".

וכיון שלפי הפסוקים כאן יוצא ש(א) הקדוש־ברוך־הוא עצמו, (ב) ירד על הר סיני – אי אפשר לומר ש"הרכין שמים" בלבד, שבין ה' לבין הר סיני ישנו רקיע אחד בלבד, ולכן מוכרח רש"י להוסיף שבמילה "שמים" הכוונה היא כאן לכל ה"שמים" – "העליונים ותחתונים".

וכיון שמדובר כאן על ירידה, אין רש"י משתמש בלשון הפסוק²⁷ "שמים ושמי השמים", אלא בביטוי המתאים לענין הירידה²⁸ – "העליונים ותחתונים".

לעומת זאת כוונת רש"י שם היא להסביר את ההדגשה של "כי מן השמים...", אך באופן שלא יסתור לפסוק "וירד ה' על הר סיני". ולכן מוסיף רש"י, שלמרות ש"הרכין שמים...", דבר המפחית את ההדגשה "כי מן השמים...", בכל זאת הפעולה של "הרכין שמים" כוללת גם את "השמים ושמי השמים", דבר המגביר את רוממות המקום, שהקדוש־ברוך־הוא דיבר מעל גבי "שמי השמים"²⁹, כפי שהם היו על ההר.