226

כן יש להבין: אכן, לגבי השמטת הפרטים "כמצע על המטה" ו"ירד כסא הכבוד עליהם" בפירוש השני, ניתן לומר,שרש"ימסתמךעלפירושוהקודם, ומציין רק את הפירוש באופן כללי.

אך צריך להבין את השינויים שם ואת ההוספות¹⁹:

(א) כאן אומר רש"י "שמים העליונים ותחתונים", ושם – "שמים ושמי השמים"²⁰?

(ב) שם מוסיף רש"י הוכחה מן הפסוק – "וכן הוא אומר ויט שמים וירד". והרי, לכאורה, אם נדרשת הוכחה לפירוש מפסוק, צריך היה רש"י לצטט את ההוכחה בפעם הראשונה שבה הוא מביא פירוש זה?

(ג) אם רש"י מביא שם רק את הפירוש בכללות, ללא כל הפרטים, כדלעיל, מדוע הוא מציין את הפרט "והציען על ההר"²¹? ובמיוחד כאשר בפסוק שהוא מצטט כהוכחה נאמר רק "ויט שמים" – שמשמעותו "הרכין"²² – ולא נאמר הפרט של "והציען...".

ה. ירידת ה' על ההר, ורוממות ה'

ההסבר לכל זה הוא:

ההבדלים בין שני פירושי רש"י נובעים מהבדל כללי בין הפסוקים כאן ובפרשה "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם":

בהמשך הפסוקים כאן מסופר שהקב"ה ירד על הר סיני באופן גלוי לעין כל עד אשר ההר עצמו התקדש, ולכן – "השמרו לכם עלות בהר... לא תגע בו יד... לא יוכל העם לעלות אל הר סיני... הגבל את ההר וקדשתו"²³.

[ולפיכך זקוק רש"י להוכחה מן הפסוק "כי מן השמים..." לכך שלא "ירד עליו ממש", למרות שכתוב (כדלעיל סעיף ב'), "והר סיני (רק) עשן כולו" – כי מכל המשך הפרשה כאן יוצא ש"ירד עליו ממש". ולכן הפסוק "והר סיני עשן כולו" רק "מטיל ספק" ("יכול") אם "ירד עליו ממש", אך אינו מכריע את הספק].