225

זה ספק בלבד ורש"י זקוק להוכחה מהפסוק המאוחר יותר "כי מן השמים..." שלא "ירד עליו ממש", בעוד אשר כבר יודעים זאת מן הפסוק הקודם "והר סיני עשן כולו", כדלעיל?

ג. כיצד נלמדים כל פרטי פירוש רש"י לפי הפשט

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: "מלמד שהרכין שמים העליונים ותחתונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה, וירד כסא הכבוד עליהם".

המקור לפירוש זה הוא ב"מכילתא^*11. אך, כאמור פעמים רבות, מצטט רש"י בפירושו רק את מדרשי חז"ל שהם לפי דרך הפשט וחשובים לפשוטו של מקרא. ובמיוחד בעניננו, כאשר רש"יאינו מציין (כפי שהוא נוהג במקרים רבים¹²) מקור לפירושו. ומובן, שהוא לומד פירוש זה על כל פרטיו (לא מ"מכילתא", אלא) מפשוטו של מקרא¹³.

יש להבין: כדי ליישב בין שני הענינים – (א) "וירד ה' על הר סיני", (ב) "מן השמים דברתי עמכם" – די, לכאורה, לומר בקצרה "מלמד שהרכין שמים על גבי ההר וירד עליהם"¹⁴,

מנין לומד רש"י בפשוטו של מקרא, ש(א) "הרכין שמים העליונים ותחתונים", (ב) לא רק "הרכין...", כי אם גם "והציען...". (ג) בפרט זה עצמו – "כמצע על המטה", (ד) "וירד (לא "ה'" כלשון הפסוק אלא) כסא הכבוד עליהם"¹⁵?

ד. השאלות המתעוררות בהשוואת פירושי רש"י על שני הפסוקים

בנוסף לדיוקים בפירוש רש"י במקום זה, יש להבין גם כיצד מתאים פירוש רש"י כאן לפירושו על הפסוק השני "כי מן השמים דברתי עמכם", ששם הוא מפרש¹⁶: "וכתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני, בא הכתוב¹⁷ השלישי והכריע ביניהם: מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. כבודו בשמים ואשו וגבורתו על הארץ. דבר אחר: הרכין שמים ושמי השמים והציען על ההר, וכן הוא אומר¹⁸: ויט שמים וירד".

תמוה: בפסוקנו מביא רש"י רק את הפירוש "הרכין שמים...", ואילו על הפסוק "כי מן השמים..." אומר רש"י (א) פירוש נוסף, (ב) הפירוש היחיד כאן "הרכין שמים..." מופיע שם כפירוש שני. כלומר, אין הוא הפירוש העיקרי לפי פשוטו של מקרא?