88

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

המצאותו של החמץ ברשותו של יהודי.

ד. המחלוקת בקשר למצות ביעור חמץ, ומשמעותה

לגבי מצות ביעור חמץ קיימת מחלוקת8 בין רבי יהודה לחכמים: רבי יהודה אומר, שאין ביעור חמץ אלא שריפה, וחכמים אומרים שניתן לבער חמץ גם על־ידי פירור וזריה לרוח, או הטלה לים.

ה"רוגוצ'ובי"9 מסביר את הסיבה למחלוקת. לפי רבי יהודה יש להשבית את עצם המציאות של החמץ, ולכן יש לשרפו, כי על־ידי פרור וזריה לרוח וכדו' עדיין נשארת עצם מציאותו של החמץ. לא כך היא דעתם של חכמים, הסוברים, שדי בביטול והשבתת צורתו ותוארו של החמץ, די בביטול האפשרות לאכילת החמץ, או להנאת האדם ממנו, וזה נעשה גם ע"י פרור וזריה לרוח וכדו'.

מובן, שסוג ההשבתה תלוי בעומק שאליו חודר איסור החמץ בתוך הדבר האסור: אם האיסור מגיע עד לעצם מציאותו של החמץ, צריכה להיות השבתה כזאת, שתבטל את עצם מציאותו של החמץ, ואם האיסור קשור רק לצורתו ותוארו של החמץ – די בהשבתת האפשרות לאכילת החמץ ולהנאה ממנו, ואין צורך בהשבתת עצם החמץ, שהרי בו אין שום איסור10.

ויש לומר ששתי דעות אלו מתאימות לדעות רבי אליעזר ורבי עקיבא בענין המכות:

דעתו של רבי אליעזר, האומר ש"כל מכה... של ארבע מכות", כלומר, שהמכות היו רק בצורתו של הדבר, כפי שהוא מורכב מארבעת היסודות, מתאימה לשיטתם של חכמים "אף מפרר וזורה לרוח...", הסוברים שיש לבער את צורתו ותוארו של החמץ, דהיינו את האפשרויות לאכילה ולהנאה.

ואילו דעתו של רבי עקיבא, האומר ש"כל מכה... של חמש מכות", שהמכות חדרו גם את החומר ההיולי, נובעת מהתאמת סברתו11 לשיטתו של רבי יהודה, ש"אין ביעור חמץ אלא שריפה".

ה. באיסור הנאה עצמו, קיימים שני סוגים

כפי שקיימות שתי שיטות בביעור חמץ, החלוקות ביניהן בשאלה אם התורה אסרה גם את עצם מציאותו של החמץ, המופשט מכל צורה שהיא, או רק את המציאות הקשורה בצורה ו"תואר", בעובדה שהחמץ ראוי להנאה

הערות

  1. 8. משנה פסחים רפ"ב. וש"נ.
  2. 9. צפע"נ עה"ת בחקותי כו, ו. מפענח צפונות שם ס"ט, וש"נ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 199. לקמן ע' 144 ואילך.
  3. 10. וראה מפצ"פ שם, שזהו ג"כ הביאור בפלוגתת ר"י ור"ש (פסחים כח, סע"א ואילך) בחמץ שעבר עליו הפסח.
  4. 11. פסחים ה, ריש ע"ב.

מצוטט ב־2 עמודים

מאמרים מלוקטים 2
  1. חלק ג ‹ בס"ד. ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו לקו"ש חט"ז ע' 88
  2. חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו לקו"ש חט"ז ע' 88

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
  2. לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
  3. לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים כח, רע"א
  4. לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א מאותו ספר שם כח, סע"א
  5. תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי פסחים כח, א
  6. נר מצוה ותורה אור שער האמונה כד, א פסחים כח, ב
  7. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תלא זמן בדיקת החמץ ב פסחים כח , א-ב
  8. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תלה (ב) פסחים דף כ"ח.
  9. שו"ת סימן יד - ואשר פסחים דף כ"ח ,
  10. שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ב פסחים כח, א
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ פסחים כח , א-ב
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד פסחים דף כ"ח
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) הוספות פסחים דף כ"ח
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמה דין ביעור חמץ פסחים כח, א
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר פסחים כח, א
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א פסחים כח, ב
  17. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב פסחים כח, א