60

מקומות הידועים כבר²⁰, או לפחות פסוקים המוזכרים בהמשך פרשיות אלו.

ד. הקשיים בדברי רש"י מפסוק זה עצמו

הדבר קשה גם בפירוש רש"י זה לפי התחלתו. ואלה דבריו: "הוא אהרן ומשה, אלו שהוזכרו למעלה שילדה יוכבד לעמרם". כלומר, פסוק זה הוא המשך לענין של הולדת אהרן ומשה המוזכר לפני כן – "שילדה יוכבד" – ומובן בפשטות שהפסוק מוכרח להקדים את אהרן למשה²¹. כיצד ניתן אפוא להסיק מן הסדר בפסוק ש"שקולין כאחד"?

ואף אם נאמר שמהמשך הפסוק "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים" מוכח שאין כאן חשיבות לסדר הולדתם, אלא לתפקידם בביצוע ציווי ה' בקשר ליציאת בני ישראל ממצרים – אין מובן:

רש"י צריך היה לפרש כאן בדומה לפירושו על "איש אמו ואביו תיראו", שהסיבה לסדר שינוי הקדימה בפסוק היא כיון שנדרשת הדגשה מיוחדת לגבי אחד מן הפרטים – וכך גם בעניננו: כאן מקדימה התורה את אהרן למשה, "הוא אהרן ומשה", כי על ידי כך היא מדגישה ומבהירה²²: כיון שמדובר אודות שליחותם להוציא את ישראל ממצרים, שמפשטות הפסוקים נראה שבכך היה משה בלבד העיקר, שאותו בחר הקדוש־ברוך־הוא ועליו הטיל את השליחות – לכן משנה התורה את הסדר ומקדימה תחילה "הוא אהרן ומשה", כדי להדגיש שאהרן לא היה טפל לגמרי למשה בשליחות זו²³.

ה. דיקוים נוספים בפירוש רש"י

הדברים יובנו על ידי הבהרת מספר דיוקים נוספים בפירוש רש"י:

רש"י מצטט את המילים "הוא אהרן ומשה" ומפרש "אלו שהוזכרו למעלה שילדה יוכבד לעמרם", ולפי הנוסח המופיע במספר דפוסים²⁴ הוא ממשיך