40

שגם הענינים שמעל ל"השתלשלות" ומעל לכוחות האדם, יתגלו, ובפנימיות, גם בכחות האדם, לא רק באופן נסתר כבזמן הגלות.

אמנם, יש מעלה בעבודה שבזמן הגלות, שאז מתעוררת ומתגלה ה"יחידה" שבנפש, כדלעיל, אך תכלית הגלות היא הגאולה שלאחריה⁵¹ (ובאמצעותה⁵²). כלומר, שגילוי דרגת ה"יחידה" שבזמן הגלות יאיר גם בכחות הפנימיים של האדם, שגם הם יהיו חדורים על־ידי עצם הנפש.

ואפשר לומר, שזוהי פעולתו של בעל ההילולא על־ידי תורת חסידות חב"ד, שעצם פנימיות התורה, הנעלית מהשתלשלות ומטעם ודעת, ויכולה להתקבל, לכאורה, רק על־ידי קבלה ואמונה, תתגלה גם־כן בנגלה ובהשגה בכחות השכליים שבנפש האדם – חכמה, בינה, דעת, ועל־ידי כך תשפיע גם על מדותיו, ותעורר בו אהבה ויראה.

וזה רמוז בכך שההסתלקות היתה במוצאי שבת קודש אור ליום ראשון של פרשת וארא⁵³ (אך "וארא" עדיין אינה גלויה), שאז כבר מתחילים לדבר אודות הגילוי של "אני (הוי')" – דרגת עצמות אין־סוף⁵⁴, שעד אז לא באה לידי גילוי – "לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי"⁵⁵. והמילה "וארא" עצמה היא הרי מלשון ראיה⁵⁶ וגילוי, כלומר, הדרגה שמעל להשתלשלות ירדה לכדי ראיה וגילוי באופן פנימי.