24

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

היתה זו "גדלות" משום חביבות: עקב חביבותו של משה בעיני בת פרעה, עד אשר "ויהי לה לבן", היא השפיעה על פרעה "שמינהו... על ביתו"34.

בדומה ליוסף, שמפני שמצא חן בעיני פוטיפר, הוא מינה את יוסף על ביתו, בלי להתחשב בהיותו "נער עברי", ו"עבד"35.

ח. גם אצל רבי יהודה יש גדלות משום חביבות

וכדי שענין זה, שמטילים תפקיד על אדם אשר לכאורה אינו ראוי לכך36, רק משום שהוא חביב ומוצא חן בעיני הממנה, יתקבל ויובן טוב יותר [ובמיוחד כיון שהדוגמא המובאת לעיל מיוסף אינה דומה לעניננו, שהרי יוסף היה לפחות בן 17־18, ואילו משה לא היה יותר מאשר בן 11 או 12 שנים, כדלעיל] מציין רש"י שאומר המאמר הוא "רבי יהודה ברבי אלעאי"37:

הערות

  1. 34. קשה לומר שמצד החביבות ימנה אותו לגדולה בכלל (או בנוגע לבנ"י אחיו – ע"ד מ"ש בתנחומא), כי הרי שריו וכו' יתבעו ממנו שממנה צעיר עליהם (או שיאמרו – דכל עצמו הוא בא לגזור גזירות על בנ"י ולשעבד אותם, ועתה מעלה לגדולה אחד מבנ"י – באם ת"ל שנתפרסם זה). משא"כ בבית עצמו דשם נשמע קולה דבת פרעה (ד"ויהי לה לבן") שפרעה ימנהו על ביתו.
  2. 35. ראה מקץ מא, יב. ופרש"י שם.
  3. 36. אף שאפשר להיות ראוי לזה מצד דעת, כמו שמצינו דעת בגיל ג' שנה ברבקה (וכנ"ל הערה 21). או במרים שהייתה מילדת (פועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים כו'), ומספקות להילדים מים ומזון (פרשתנו א, טו. יז ובפרש"י), והייתה בגיל ה בערך* [ולהעיר ממנשה שהי' מליץ דיוסף (פרש"י מקץ מב, כג), ולא הי' יותר מגיל שבע]. אבל מינוי קטן לגדולה הוא לכאורה ענין של בזיון שרים אחרים. [ולהעיר מהגירסא בדפוס שני דרש"י "שמינהו פרעה שר על ביתו". ובקה"ר פ"ט, יא: ויגדל משה ויצא אל אחיו מהו ויגדל שהייתה גדולתו להכניס ולהוציא]. וצע"ק מבצלאל שהי' בן יג שנה כשהי' ממונה על מלאכת המשכן ("ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה גו' לחשוב מחשבות גו' נתתי אתו אהליאב גו'" – תשא לא, ג ואילך) – סדר הדורות (ב"א תלו. תמח ד"ה דורות). ומוכרח גם ע"פ פשוטו של מקרא שלא הי' למעלה מגיל זה. ובכל אופן (גם את"ל שאי"ז דומה למינוי על צבור וכיו"ב) צ"ע ממלכים ב (יב, א. דהי"ב כד, א) "בן שבע שנים יהואש במלכו": מלכים שם (כב, א) ודה"י שם (לד, א־ג) "בן שמונה שנה יאשי' במלכו" (וראה פדר"א פי"ז (יל"ש מלכים א רמז רא בתחלתו) "וכי נער בן שמונה שנה מה הוא דעתו אלא כו'"): וראה שבת נו, סע"ב. ס"ח סי' תרצ"ב ובנ"כ. נ"כ: שו"ע או"ח סו"ס שמג ושו"ע חו"מ סשמ"ט** ס"ג. ועוד. ובנוגע לשלמה: "בן י"ב שנה הי' שלמה במלכו" (סדר עולם רבה פי"ד. רש"י דהי"א כב, ה. וראה סה"ד ב"א תתקכג). אלא דשאני, שהנ"ל הם בני מלך ודבית דוד, ויהוידע השתתף בהנהלת המלוכה דיהואש (ראה מלכים שם פרק יא. דה"י שם פרק כג) ושלמה הוא החכם מכל אדם (מ"א ה, יא) ובוצין מקטפי' ידיע (ברכות מח, א) ומקודם הובטח לבת שבע (מלכים שם א, יג. יז. ל), וגם בנבואה (דה"א כב, ט־יוד. וראה רד"ק למ"א שם, יג). ועוד.
  4. 37. ע"פ הנ"ל בהערה שלפנ"ז מובן שאין לומר שרש"י הביא את רבי יהודה ברבי אלעאי כי לשיטתו אזיל, דקטן שלא הביא ב' שערות תרומתו תרומה (תרומות פ"א, מ"ג)* וא"כ לכאורה נראה דיש לו דעת לכמה דברים, וא"כ ראוי גם למינוי, כי [נוסף ע"ז שלדעת הר"ש תרומות (ראה תויו"ט וראה משנה אחרונה) שם כל קטן קאמר ואפילו לא הגיע לחינוך, והיינו שאין צריך דעת כלל, הרי] א) ע"ז אין צריך להביא שם רבי יהודה ברבי אלעאי, שהרי יודעים זה מהמסופר בתורה גבי רבקה מרים וכו'. ב) העיקר כאן אינו מצד דעת אלא שזהו היפך הכבוד כבהערה שלפנ"ז.
  5. . ובגיל זה נראתה חכמתה – דעמרם חזר ולקח יוכבד בעצת בתו (פרש"י שם ב, א).
  6. . בשו"ע אדה"ז חאו"ח סו"ס שמג נדפס בטעות שנט.
  7. . וראה גם מגילה (יט, ב במשנה) דס"ל דכשר לקרות את המגילה, וראה פרה פ"ה מ"ד (וראה תויו"ט שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.