20
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ג) מהו ההכרח, בפשוטו של מקרא, לפי הפסוק8, שגדלותו וחשיבותו של משה היא בכך ש"מינהו פרעה על ביתו"? ובמיוחד כאשר מהמשכו של הפסוק, "ויצא אל אחיו", מובן שמדובר כאן אודות גדולתו ביחס ל"אחיו", לבני ישראל, כנאמר במדרש9?
ד) אם שאלתו של רש"י היא על כפילות הלשון "ויגדל"10, מדוע הוא מצטט מן הפסוק גם את המילה "ויגדל משה"11?
ה) כאמור פעמים רבות, מציין רש"י את שמו של בעל המאמר כדי ליישב בכך שאלה העשויה להתעורר אצל תלמיד ממולח. ויש להבין: מה מתורץ כאן באמצעות העובדה שדברים אלו נאמרו על ידי רבי יהודה ברבי אלעאי?
ג. הסבר דברי רש"י, לכאורה, והקשיים עליו
לכאורה ניתן היה לומר, שרש"י רוצה להבהיר, שהמילה "ויגדל" בפסוקנו אינה מתכוונת לאותו סוג של גדילה - בשנים, שנוספו לו עוד שנים - כי קשה לומר שהתורה תאמר "ויגדל" סתם כאשר הכוונה היא לתוספת של שנים, בלי לפרט12 בכמה שנים מדובר13 - אלא הכוונה היא
הערות
- 8. אין לומר שזהו מפני שאומר (ב, יד) מי שמך .. עלינו – כי אין זה שייך לבית פרעה, כ"א לעבודת הלבנים (פרש"י שם) בפיתום ורעמסס.
- 9. תנחומא וארא ויל"ש פרשתנו שם: מה היתה גדולתו שיצא אל אחיו.
- 10. וביל"ש שם: "מה אמר ויגדל שני פעמים". ובתנחומא וארא שם: מה כתיב ויגדל משה שני פעמים. וראה בהערות שם מכת"י.
- 11. אבל יש לומר, שרש"י מעתיק תיבת "משה" כי ע"פ פירושו ש"הראשון לקומה והשני לגדולה" יומתק השינוי*: ב"יגדל" הראשון נאמר דעת", אבל בפשש"מ מהתיבות "ויגדל משה" לבד לכאורה לא היינו יודעים זה, והול"ל "ויגדל הנער" וכיו"ב שמדגיש שגדל מהמצב (דעת) דנער* וכמ"ש בתולדות (כה, כז) "ויגדלו הנערים", ראה פרש"י שם "כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה". ולהעיר מוירא (כא, כ): ויהי אלקים את הנער ויגדל, וכבר הי' בן טז שנה לכה"פ, שהרי "יד שנה הי' גדול ישמעאל מיצחק" (רש"י תולדות כח, ט) ושילוח ישמעאל והגר הי' אחרי "ויגדל יצחק ויגמל" (וירא שם, ח ואילך).
- 12. גם בלימוד ע"ד המדרש מצינו כמה דיעות בן כמה שנה הי' אז – שמו"ר שם, כז. וש"נ. פ"ה, ב. (ראה רמב"ן פרשתנו שם, כג. בחיי שם, יד). ועוד.
- 13. ברמב"ן עה"פ "ואחרי כן גדל ויהי לאיש שלפנ"ז מוכרח לומר "ויגדל הילד" כי עדיין לא נאמר "ותקרא שמו משה": משא"כ כאן קוראו בשמו.
- . להעיר מפרש"י בראשית (ד, כד): שהי' איש בקומה וילד בשנים.
- . אף שבלאה"כ מובן השינוי, כי בהכתוב "הילד" (כי המדובר בגידול כפשוטו – בגיל וכו'), וב"ויגדל" השני נאמר "משה" (כי מדבר ע"ד גדולה בחשיבות). [ומתורץ ג"כ מה שמביא בפירושו מהכתוב לפנ"ז גם תיבת "(ויגדל) הילד"** – ולא כתב בקיצור כבמדרשים (שבהערה הקודמת) "ויגדל שני פעמים"]. אבל צריך ביאור, כי לפ"ז הול"ל "ויגדל האיש" (עדמ"ש ביצחק תולדות כו, יג – הובא לקמן בפנים).
- . כי פשוט שאינו בשביל לציין לאיזה "ויגדל" מתכוין – שהרי נאמר בכתוב שלפנ"ז. ובדפוס שני דרש"י ליתא תיבת "הילד".
רש"י על בראשית כ״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
אחות נביות. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר בַּת יִשְׁמָעֵאל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נְבָיוֹת? אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל מִשֶּׁיְּעָדָהּ לְעֵשָׂו קֹדֶם נִשּׂוּאֶיהָ וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ, וְלָמַדְנוּ שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק בֶּן ס"ג שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן ע"ד שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, י"ד שָׁנָה הָיָה גָדוֹל יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק, וְיִצְחָק בֶּן ס' שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם הֲרֵי ע"ד, וּשְׁנוֹתָיו הָיוּ קל"ז, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל וְגוֹ', נִמְצָא יַעֲקֹב כְּשֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן ס"ג שָׁנִים הָיָה, וְלָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר י"ד שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחָרָן, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בְּבֵית לָבָן לִפְנֵי לֵדָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא י"ד שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ, וּשְׂכַר הַצֹּאן מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'; וְיוֹסֵף בֶּן ל' שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁמָּלַךְ, וּמִשָּׁם עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם ט' שָׁנִים, ז' שֶׁל שָׂבָע וּב' שֶׁל רָעָב, וְיַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה – צֵא וַחֲשֹׁב י"ד שֶׁלִּפְנֵי לֵדַת יוֹסֵף וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל יוֹסֵף וְתֵשַׁע מִשֶּׁמָּלַךְ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב, הֲרֵי נ"ג, וּכְשֶׁפֵּרֵשׁ מֵאָבִיו הָיָה בֶּן ס"ג, הֲרֵי קי"ו, וְהוּא אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, הֲרֵי חֲסֵרִים י"ד שָׁנִים, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר י"ד שָׁנִים, אֲבָל לֹא נֶעֱנַשׁ בִּזְכוּת הַתּוֹרָה; שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶלָּא כ"ב שָׁנָה, דְּהַיְנוּ מִי"ז עַד ל"ט, כְּנֶגֶד כ"ב שֶׁפֵּרֵשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו וְלֹא כִבְּדוֹ, וְהֵם כ' שָׁנִים בְּבֵית לָבָן וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁשָּׁהָה בַדֶּרֶךְ, כְּדִכְתִיב וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, וּפֵר' רַזִ"לִ מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁשָּׁהָה י"ח חֳדָשִׁים בַּדֶּרֶךְ – דְּבַיִת הֲוָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְסֻכֹּת הֲווּ בִּימוֹת הַחַמָּה – וּלְחֶשְׁבּוֹן הַפְּסוּקִים שֶׁחָשַׁבְנוּ לְעֵיל מִשֶּׁפֵּרֵשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה בֶּן ק"ל שָׁנִים, שֶׁשָּׁם אָנוּ מוֹצְאִים עוֹד י"ד שָׁנִים – אֶלָּא וַדַּאי נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית לָבָן לִלְמֹד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבִיל זְכוּת הַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם וְלֹא פֵּרֵשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ אֶלָּא כ"ב שָׁנָה – מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – עַ"כַּ בְּרַשִׁ"י יָשָׁן:
על נשיו. הוֹסִיף רִשְׁעָה עַל רִשְׁעָתוֹ, שֶׁלֹּא גֵרֵשׁ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת:
אחות נביות THE SISTER OF NEBAIOTH — By a logical inference from what is stated that she was “the daughter of Ishmael” would I not know that she was the sister of Nebaioth? But the words are added to tell us that Ishmael died after he had betrothed her to Esau and before her marriage, and that her brother Nebaioth gave her away in marriage And we may learn, also, that Jacob was at that period sixty-three years old For Ishmael was seventy-four years old when Jacob was born — since Ishmael was fourteen years older than Isaac, and Isaac was sixty when they (Jacob and Esau) were born, making seventy-four and his (Ishmael’s) years were one hundred and thirty seven — as it is said (25:17) “And these are the years of Ishmael etc.” — consequently when Ishmael died Jacob was sixty-three years old. We learn from this that he (Jacob) concealed himself in Eber’s School for fourteen years and only after that did he proceed to Haran. For before Joseph’s birth he had stayed in Laban’s house only fourteen years, as it is said (31:41) “I served thee fourteen years for thy two daughters and six years for thy flock”, and he received the sheep as wages only after Joseph was born, for it is said (30:25) “And it came to pass when Rachel had borne Joseph etc. [that Jacob wished to leave Laban and he agreed to remain with him on condition of receiving certain sheep as wages]. Now Joseph was thirty years old when he became ruler in Egypt, and from then until the time that Jacob came down to Egypt was nine years — seven of plenty and two of famine — and Jacob then said to Pharaoh (47:9), “The days of the years of my pilgrimage are a hundred and thirty years”. Go and calculate: the fourteen years he passed with Laban before Joseph’s birth, and the thirty years of Joseph’s life before he became ruler and the nine years from when he became ruler until the time that Jacob came to Egypt make fifty three years from the time he joined Laban until the time he came to Egypt But when he parted from his father he was sixty-three years old, as shown above, so that you have 116 years as his age when he came to Egypt, on the assumption that the fifty-three years he spent with Laban etc. began immediately after he had left his father. But he (Jacob) himself said to Pharaoh, “[I am] one hundred and thirty years”. So you see that fourteen years are missing on this assumption. Thus you learn that after he had received the blessings he concealed himself in Eber’ School for fourteen years (Megillah 17a). But he received no punishment for them (these fourteen years) on account of the merit of having studied the Torah in Eber’s School during that period For Joseph was separated from his father only twenty-two years — that is, from the age of seventeen to that of thirty-nine - corresponding to the twenty-two years during which Jacob was separated from his father and could not perform the duty of honouring him (by actively attending to his needs), viz, the twenty years he spent in Laban's house and the two years he passed in travelling home - for it is written (33:17) with regard to his journey homewards, "And Jacob built him a house and made booths for his cattle", and our Rabbis, of blessed memory, inferred (Megillah 17a) from this verse that during his travels he passed eighteen months at Succoth, since a house means a dwelling for the rainy season, and "booths" means for the summer time. And this statement that the study of the Torah protects one from punishment fits in with the calculation which we made above, based upon the Sacred Text, regarding the period from when he left his father until the time when he went down to Egypt at the age of 130 years, where we found a surplus of 14 years, so that he must have been absent from his father for 36 years. But we may regard it as certain that when on his journey to Laban he concealed himself in Eber's house it was for the purpose of studying the Torah with him and that because of the merit of studying the Torah he received no punishment for them (those fourteen years) so that Joseph was separated from him only twenty-two years "measure for measure"(Megillah 17a). Thus far (beginning at "But he received no punishment") is found in an old Rashi text.
על נשיו BESIDES HIS FORMER WIVES — He added wickedness to wickedness for he did not divorce his first wives (Genesis Rabbah 67:13).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.