20

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

שמות

א. פרש"י על "ויגדל משה"

מן הפסוק1 "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא... ויך את המצרי..." מצטט רש"י את המילים "ויגדל משה" ומפרש "והלא כבר כתיב: ויגדל הילד? אמר רבי יהודה ברבי אלעאי:2 הראשון לקומה והשני לגדולה, שמינהו פרעה על ביתו".

בפשטות, נראה שהקושי של רש"י הוא אותו קושי המובא במדרש3 – הרי כבר נאמר בתורה לפני כן, לגבי משה, "ויגדל הילד", ומדוע נאמר פה פעם נוספת "ויגדל משה"? על כך משיב רש"י "אמר רבי יהודה... הראשון לקומה והשני לגדולה...".

אך פירוש זה, לכאורה, כלל אינו מובן:

הפסוק הקודם "ויגדל הילד..." נאמר מיד לאחר המילים "ותקח האשה הילד ותניקהו" (וכהמשך להן). שמכך מובן בפשטות, שמדובר כאן על "ויגדל" יחסית לתקופה של "ותניקהו" (עד כ"ד חודש4), שלאחריה "ויגדל

ג הילד5 (ואינו זקוק כבר ליניקה, ולכן) ותביאהו לבת פרעה".

אך במילים "ויגדל משה" שבפסוק זה מדובר על גדילה המביאה לידי אפשרות של "ויך את המצרי" - בתקופה הרבה יותר מאוחרת6 אף לאחר הימצאו תקופה ממושכת אצל בת פרעה. ואם כך, מהו הקושי בכפילות של "ויגדל"?

ב. השאלות על פירוש רש"י

בפירוש רש"י עצמו יש להבין:

א) דרכו של רש"י בפירושו, כפי שהוסבר פעמים רבות, אינה להעלות תחילה את הקושי בפסוק ולתרצו לאחר מכן, אלא הוא מבאר את הפסוק מיד, והשאלה מתורצת מאליה. מדוע, אפוא, מתחיל כאן רש"י בשאלה "והלא כבר כתיב ויגדל הילד"?

ב) כיצד מתאים לכאן הביטוי "הראשון לקומה"? מעת היגמל הילד מיניקה הוא מתפתח באיבריו החיצוניים, גדל במשקל ובגובה, מתפתח כושר דיבורו, שכלו, וכדומה. מדוע מודגשת כאן מכל הפרטים הללו דוקא הגדילה ב"קומה"7?

הערות

  1. 1. פרשתנו ב, יא.
  2. 2. כ"ה בדפוס ראשון ברש"י כת"י. ובדפוס שני "ב"ר אלעזר", ובכמה דפוסים "בר"א". ובמדרש שבהערה הבאה איתא "רבי יהודה" סתם.
  3. 3. תנחומא באבער וארא יז. ועד"ז ביל"ש פרשתנו (רמז קסו בסופו). משלי רמז תתקס. וראה לקמן הערה 7. 26.
  4. 4. ראה פרש"י וירא כא, ח.
  5. 5. ראה רמב"ן עה"פ. שמו"ר פ"א כו. ומפרשי המדרש שם.
  6. 6. ראה רמב"ן שם שמו"ר שם, כז. יפ"ת ומפרשי המדרש שם. תנחומא פרשתנו ח.
  7. 7. לכאורה י"ל שכוונת רש"י היא [ע"ד מ"ש בשמו"ר (שם, כו) "כ"ד חודש הניקתהו ואתה אומר ויגדל הילד אלא שהי' גדל שלא כדרך כל הארץ" (וראה יפ"ת הנ"ל, והיינו] שבמשך זמן היניקה הי' הגידול בקומה שלא ע"ד הרגיל. ולכאורה כן הוא פירוש הפשוט בתנחומא ויל"ש [המקור לרש"י זה, כנ"ל] בהערה 3, שמאמר זה "מה כתיב ויגדל שני פעמים למעלה בקומה כו'" הוא בהמשך למאמר רבי יהודה "כל הבנים אינן גדילין שהוא אומר ויגדל אלא שהי' בן ה' שנים ונמצא כבן י"א" (וראה לקמן הערה 30, 26). אבל מכיון שרש"י אינו מזכיר כלל שגדל שלא ע"ד הרגיל (כבמדרשים הנ"ל), דוחק לומר שפירוש הנ"ל מובן מעצמו מתיבת "לקומה" שבפרש"י*. וראה רע"ב בפרש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.