21
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לגדילה בחשיבות, "לגדולה...".
אך אין די בכך, כי:
א) מדוע אומר רש"י "והלא כבר כתיב ויגדל הילד", אם אין בכוונתו לפרש את כפילות הלשון "ויגדל", אלא את המשמעות של "ויגדל" בפסוקנו?
ב) הסבר משמעות המילה "ויגדל" בפעם הראשונה - "לקומה" - מיותר. רש"י צריך היה לפרש רק את החידוש של המילה "ויגדל" בפעם השניה, בפסוק זה, שמשמעותה "לגדולה, שמינהו פרעה על ביתו"?
ג) גם ללא פירוש רש"י ניתן היה להבין שהמילה "ויגדל" בפעם השניה היא בעלת משמעות של חשיבות וגדולה, בדומה לשתי הפעמים "ויגדל" הנאמרות לפני כן אצל יצחק - "ויגדל הילד ויגמל"14, "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד"15 - משמעות המילה "ויגדל" בפעם הראשונה היא בשנים, עד אשר "ויגמל", ומשמעות המילה "ויגדל" בפעם השניה היא גדילה בנכסים וכדומה, כנאמר בהמשך הפסוק "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה"16 - "שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך"17.
וכך גם בעניננו, לגבי משה, כדלעיל.
ד. חידושו של רש"י הוא לגבי "ויגדל" בפעם הראשונה - "לקומה"
ההסבר לכל זאת הוא:
נאמר "ויהי בימים ההם18 ויגדל משה", וכיון שפסוק זה מופיע מיד לאחר הפסוק "ויגדל הילד...", הרי הכוונה היא ש"ויגדל משה" היה "בימים ההם" אשר לפני כן19 - בסמוך לתקופה של "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן".
ולפיכך20, אי אפשר, לכאורה, להסביר שהמשמעות של "ויגדל משה" היא גדולה בחשיבות, כי אין לומר שב"ימים ההם" של "ויגדל", לאחר סיום תקופת היניקה, אז "ויגדל משה" - לגדולה21!
הערות
- 14. וירא כא, ח.
- 15. תולדות כו, יג.
- 16. שם, יד.
- 17. פרש"י שם, יג.
- 18. ולא "בימים הרבים ההם" כבפרשתנו לקמן ב, כג.
- 19. ראה רמב"ן עה"פ שם.
- 20. ומצד זה מושלל בפשטות הפי' שויגדל משה הוא גידול כפשוטו, שאינו מתאים כלל ל"בימים ההם" בזמן שנגמל.
- 21. באם מפרשים "ויגדל משה" – גדלות בדעת (כהרמב"ן עה"פ), אפ"ל שבזה מודיע הכתוב ש"בימים ההם" – בהיותו בגיל רך בסמוך לסוף זמן היניקה – כבר הי' גדול בדעת, וכמו שמצינו ברבקה שבהיותה בת ג' (כפרש"י תולדות כה, כ) כבר היתה גדולה בדעת*, שהרי אליעזר דקדק במעשי' ועוד (ח"ש כד, יד ואילך) – אבל כבר נתבאר (בהערה 13) דאז הול"ל "ויגדל הנער" וכיו"ב.
- . ולהעיר מוישב לח, יא "עד יגדל שלה בני", שם יד "גדל שלה", והמדובר שם בנוגע לנישואין.
רש"י על בראשית כ״ו:י״ג - הטקסט מספריא
כי גדל מאוד. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים זֶבֶל פִּרְדּוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה):
כי גדל מאד UNTIL HE BECAME VERY GREAT — so that people used to say, “Rather the dung of Isaac’s mules than all Abimelech’s gold and silver’’(Genesis Rabbah 64:7).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

