444

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לעומת זאת עצם ה"קלקול" בבלבול " יצועי אביו, מצביע על טעות שלו במחשבותיו שלו, שמצד כיבוד אמו ("שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי"50) צריכים להיות יצועי אביו באהל לאה. וכיון שהטעות היא "פגם" בו עצמו, " לכן הוא איבד את החשיבות שקשורה בו עצמו – הבכורה. "

לפי זה מובן גם ההבדל העיקרי, שלפי פירוש רש"י ופשוטו של מקרא לא נלקח ענין הבכורה בכללותו מראובן – הוא נשאר "בכור לנחלה51 וכו'". נלקחה ממנו הבכורה רק "לענין השבטים", ואילו כהונה ומלכות הוא הפסיד לחלוטין –

שהרי כיון שעצם המעשה של

בלבל יצועי אביו" אינו חמור כל כך, כי בכוונתו היה לתבוע "עלבון אמו", עד אשר, כפירוש רש"י, "לא חטא ראובן"52, "אפילו בשעת הקלקלה קראו בכור", ותשובתו היתה באופן של

עסוק היה בשקו ובתעניתו" שנים רבות, לכן נלקחה ממנו הבכורה רק

לענין השבטים".

ח. יהודה – מעלה ביחס לזולת, ראובן – מעלה כשלעצמו

זהו ההסבר גם לכך שמעלת המלכות ניתנה ליהודה עקב "מטרף בני עלית", למרות שאצל ראובן היתה מעלה גדולה יותר מאשר אצל יהודה, כדלעיל:

ההבדל בין "מטרף בני עלית" של יהודה לבין מעשי ראובן הוא: באמצעות "מטרף בני עלית" של יהודה, צמחה למעשה הצלת הזולת. דברי יהודה "מה בצע..." הצילו את יוסף מ"נהרגנו" והוציאוהו מן הבור, אשר "נחשים ועקרבים יש בו"53. ועקב אמירתו "צדקה ממני" ניצלה תמר משריפה.

אצל ראובן, אמנם היתה תשובתו וכוונתו יותר מאשר אצל יהודה, אך

הערות

  1. 50. פרש"י וישלח לה, כב.
  2. 51. ע"פ פרש"י זה אין מקום (ע"ד הפשט) לקושיית המפרשים איך העביר יעקב הבכורה ליוסף והרי נאמר (תצא כא, טז) "לא יוכל לבכר גו'", ובב"ב (קלג, ב) "ואפילו מברא בישא לברא טבא" – כי לדעת רש"י (ע"ד הפשט) הי' ראובן "בכור לנחלה .. ולא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים וכו'". וראה תנחומא (ויצא) דלעיל הערה 13. ועיין פרש"י פרשתנו מח, ה־ו (וברמב"ן שם) שאין נפק"מ בזה שאפרים ומנשה הם ב' שבטים לענין נחלה (ושקו"ט בארוכה במפרשי רש"י שם). אבל ראה פי' שני ברש"י פרשתנו מח, כב (הובא בתחילת השיחה): "הוא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים כו'". ואכ"מ. וע"פ פרש"י ש"לא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים כו'" מתורץ בפשטות דיוק לשון הכתוב בדה"י "נתנה בכורתו לבני יוסף" (ראה תו"ת ויחי מח, כב. ועוד).
  3. 52. אף שהי' בזה קלקול (כלשון רש"י "אפי' בשעת הקלקלה כו'"). וראה פרש"י ברכה לג, ו. ולשון רש"י (וישלח שם) "שכולן שוין וכולן צדיקים שלא חטא ראובן" – הוא ע"ד המפורש לעיל: "הגוי גם צדיק גו'", אף ש"נקיון כפים" אין כאן (וירא כ, ד־ה. פרש"י שם, ו).
  4. 53. פרש"י וישב לז, כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.