442

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מכך, ולכן הציע "לכו ונמכרנו לישמעאלים", ונרויח "ממון"34.

לעומת זאת ראובן רצה להשיבו אל " יעקב, כנאמר בתורה35 במפורש: – "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו".

ב) בהודאת יהודה במעשה תמר – (א) מוצאים רק אמירה חד־פעמית "צדקה ממני". (ב) ועיקר: אילו לא היה מודה, היה גורם להריגת תמר והעוברים אשר במעיה36, ומובן שיהודה היה מוכרח להודות.

לעומת זאת אצל ראובן (א) חזרתו בתשובה היתה באופן ששנים רבות לאחר מכן הוא עדיין המשיך לעשות תשובה, שהרי מכירת יוסף התרחשה כתשע שנים37 לאחר "בלבל יצועי אביו". (ב) תשובתו היתה באופן של "עסוק... בשקו ובתעניתו". (ג) הפעולה של "בלבל יצועי אביו" נעשתה, כפירוש רש"י38, כי "תבע עלבון אמו" – משום כיבוד אם – עד כדי כך, שאין הדבר נחשב כחטא, כפי " שאומר רש"י38 "ללמדנו שכולן שוין וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן", ולכן

אפילו בשעת הקלקלה קראו בכור"39

אך למרות זאת הרבה ראובן בתשובה.

ולפי זה תמוה ביותר: כיצד ייתכן שהענין של "מטרף בני עלית" יהווה סיבה לכך, שיהודה יהיה ראוי למלכות יותר מאשר ראובן40?

ו. שני עונשים לראובן עבור שני הפרטים במעשהו

הדבר יובן על ידי הסבר דברי יעקב לראובן: "פחז כמים אל תותר...", אשר על כך מפרש רש"י: "ומי גרם לך להפסיד כל אלה. פחז כמים, הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך... לכך. אל תותר, אל תרבה ליטול כל היתרות הללו... ומהו הפחז אשר פחזת", ורש"י ממשיך ומפרש את פירושו על

כי עלית משכבי אביך אז חללת".

מהמשך דברי רש"י מובן שראובן לא קיבל את "כל היתרות הללו", לא בגלל עצם הפעולה של "עלית משכבי אביך...", אלא מפני "פחז כמים, הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך", אלא שה"פחז" התבטא

הערות

  1. 34. ראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין ו, ב.
  2. 35. וישב לז, כב. וראה רש"י שם.
  3. 36. ובפרש"י וישב (לח, כה): ואל תאבד שלש נפשות.
  4. 37. שהרי לאחרי לידת יוסף עבד יעקב שש שנים בצאן לבן (פרש"י תולדות כח, ט), ושהו בדרך ב' שנים (פרש"י ישן תולדות שם. וראה גם פרש"י וישלח לג, יז), ובסופן הי' מעשה ראובן (וישלח לה, כב) – עפמש"כ בסה"ד (מבחיי ר"פ שמות) – הי' אז יוסף עכ"פ בן ח' שנים וד' חדשים – ויוסף נמכר בהיותו בן י"ז שנה.
  5. 38. וישלח לה, כב.
  6. 39. פרש"י שם, כג.
  7. 40. וראה מענה דר"ט (ר"ע) – מכילתא, מדרש תהלים ותוספתא דלעיל הערה 29. אבל להעיר מפרשי דה"י שם, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.