ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה א

423

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מובאת במדרש הסיבה ש"סתם ממנו כל צרות שבעולם" כאחרונה מבין הסיבות, בעוד אשר הסיבות הראשונות והחשובות הם ענינים שהפוכים מ"ויפרו... ויחי יעקב בארץ מצרים"?

יותר מכך קשה פירוש רש"י על התורה: דרכו של רש"י היא לפרש את פשוטו של מקרא, ולכאורה, הוא היה צריך לקבל כסיבה העיקרית ל"סתימה" שלפני "ויחי יעקב", סיבה המבטאת ענין טוב הקשור ל"ויפרו..." ולחיי יעקב, ולא ענין ההפוך מטוב שנגרם עקב פטירתו – ההיפך מ"ויחי יעקב" –

ואם כך, אין מובן: א) דוקא את הסיבה השלישית שבמדרש "שסתם ממנו כל צרות...", הקרובה ביותר לפשוטו של מקרא, אין רש"י מביא. ב) גם את שתי

צ הסיבות האחרות שבמדרש, שאותן ס מביא רש"י, צריך היה, לכאורה,

פ להציב בסדר הפוך¹²: לפי הסיבה השניה קשורה ה"סתימה" לחיי יעקב (למרות שיעקב רצה לגלות את הקץ בסמוך לפטירתו¹³, אך בכל זאת היה זה בחייו), ואילו הסיבה הראשונה מדברת על התקופה שלאחר פטירת – יעקב (ובמיוחד, שגם הענין השלילי שבסיבה זו חמור יותר מן הסיבה השניה)¹⁴.

הערות

12. אף שכ"ה במדרש, הרי המובא בפרש"י הוא פשש"מ. ובפרט שכאן אינו מקדים כו' רבותינו דרשו. ולהעיר שבכמה דפוסים (וכ"ה בדפוס ראשון ושני, וברש"י כת"י) אי' בסיום פי' רש"י עצמו "בב"ר", וכן הובא ברא"ם וגו"א. אבל בכמה דפוסים מוכח שהיא הוספת המעתיקים (המדפיסים).
13. כדלקמן מט, א. ובפרש"י. "
14. בפרש"י עוד שינויים מבמדרש: משמיט בהקושיא "מכל הפרשיות של תורה" שאי' במדרש. מוסיף: א) נסתמו עיניהם ולבם של ישראל*, ב) מצרת השעבוד, ג) (לגלות את הקץ) לבניו. והנה ההוספות מובנות – נוסף על העיקר – שרש"י צריך לפרש ככל הדרוש לבן ה' למקרא: א) "נסתמו עיניהם כו'" כי עפ"ז מודגשת השייכות לסתימת הפרשה. ב) "מצרת השעבוד", דהרי גם בהיותם בארץ פלשתים וכנען היו בשעבוד אבימלך וכו' ובאופן דגר כו' (ראה פרש"י וישלח לו, ז). וביותר יוקשה מפרש"י הקודם דמפורש שנשתעבדו רד"ו שנה (מקץ מב, ב). ולכן מוכרח רש"י להוסיף "מצרת". וראה ג"כ פרש"י וארא ו, טז ומפרשי רש"י כאן (רא"ם. גו"א. דברי דוד. משכיל לדוד. ועוד). ג) "לבניו" – כמפורש בקרא: ויקרא יעקב אל בניו .. ואגידה לכם. אמנם מה שמשמיט "מכל הפרשיות של תורה" "ע, דהרי זהו היסוד להקושיא, ואין לומר דרש"י "ל דגם פ' ויצא היא סתומה לגמרי (כהדיעה שהובא בקרית ספר (להמאירי) ר"פ ויצא. הגמ"י "ח מהל' ס"ת (סק"ג). מנחת שי ר"פ ויצא) דא"כ הו"ל לומר זה ולבאר טעם הסתימה גם בר"פ ויצא (וכמ"ש הגמ"י שם). וי"ל בפשטות: א) בפי' ויחי – עדיין אין הכרח שידע ע"ד כל הפרשיות שבתורה, כיון שלמד רק חומש אחד. ב) אין הכרח להודיע עד"ז, כיון שבפשטות מובן שבין סדרה לסדרה צ"ל הפסק יותר מאשר בין תיבה לתיבה. ועל אתר קשה למה פרשה זו סתומה.
. ועד"ז הוא בזהר שם דעת ר' יעקב "אסתימו עיניהון דישראל". אבל לא קאמר שזהו מצרת השעבוד כ"א "בשעתא דמית יעקב" (דמשמע כבנצו"א: שנסתמו מישראל מעיינות החכמה שהי' מגלה יעקב). אבל בדברי ר' יהודה שם דסתימת הפ' דכדין נחתי לגלותא ואשתעבידו בהון".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.