423
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מובאת במדרש הסיבה ש"סתם ממנו כל צרות שבעולם" כאחרונה מבין הסיבות, בעוד אשר הסיבות הראשונות והחשובות הם ענינים שהפוכים מ"ויפרו... ויחי יעקב בארץ מצרים"?
יותר מכך קשה פירוש רש"י על התורה: דרכו של רש"י היא לפרש את פשוטו של מקרא, ולכאורה, הוא היה צריך לקבל כסיבה העיקרית ל"סתימה" שלפני "ויחי יעקב", סיבה המבטאת ענין טוב הקשור ל"ויפרו..." ולחיי יעקב, ולא ענין ההפוך מטוב שנגרם עקב פטירתו – ההיפך מ"ויחי יעקב" –
ואם כך, אין מובן: א) דוקא את הסיבה השלישית שבמדרש "שסתם ממנו כל צרות...", הקרובה ביותר לפשוטו של מקרא, אין רש"י מביא. ב) גם את שתי
צ הסיבות האחרות שבמדרש, שאותן ס מביא רש"י, צריך היה, לכאורה,
פ להציב בסדר הפוך12: לפי הסיבה השניה קשורה ה"סתימה" לחיי יעקב (למרות שיעקב רצה לגלות את הקץ בסמוך לפטירתו13, אך בכל זאת היה זה בחייו), ואילו הסיבה הראשונה מדברת על התקופה שלאחר פטירת – יעקב (ובמיוחד, שגם הענין השלילי שבסיבה זו חמור יותר מן הסיבה השניה)14.
הערות
- 12. אף שכ"ה במדרש, הרי המובא בפרש"י הוא פשש"מ. ובפרט שכאן אינו מקדים כו' רבותינו דרשו. ולהעיר שבכמה דפוסים (וכ"ה בדפוס ראשון ושני, וברש"י כת"י) אי' בסיום פי' רש"י עצמו "בב"ר", וכן הובא ברא"ם וגו"א. אבל בכמה דפוסים מוכח שהיא הוספת המעתיקים (המדפיסים).
- 13. כדלקמן מט, א. ובפרש"י. "
- 14. בפרש"י עוד שינויים מבמדרש: משמיט בהקושיא "מכל הפרשיות של תורה" שאי' במדרש. מוסיף: א) נסתמו עיניהם ולבם של ישראל*, ב) מצרת השעבוד, ג) (לגלות את הקץ) לבניו. והנה ההוספות מובנות – נוסף על העיקר – שרש"י צריך לפרש ככל הדרוש לבן ה' למקרא: א) "נסתמו עיניהם כו'" כי עפ"ז מודגשת השייכות לסתימת הפרשה. ב) "מצרת השעבוד", דהרי גם בהיותם בארץ פלשתים וכנען היו בשעבוד אבימלך וכו' ובאופן דגר כו' (ראה פרש"י וישלח לו, ז). וביותר יוקשה מפרש"י הקודם דמפורש שנשתעבדו רד"ו שנה (מקץ מב, ב). ולכן מוכרח רש"י להוסיף "מצרת". וראה ג"כ פרש"י וארא ו, טז ומפרשי רש"י כאן (רא"ם. גו"א. דברי דוד. משכיל לדוד. ועוד). ג) "לבניו" – כמפורש בקרא: ויקרא יעקב אל בניו .. ואגידה לכם. אמנם מה שמשמיט "מכל הפרשיות של תורה" "ע, דהרי זהו היסוד להקושיא, ואין לומר דרש"י "ל דגם פ' ויצא היא סתומה לגמרי (כהדיעה שהובא בקרית ספר (להמאירי) ר"פ ויצא. הגמ"י "ח מהל' ס"ת (סק"ג). מנחת שי ר"פ ויצא) דא"כ הו"ל לומר זה ולבאר טעם הסתימה גם בר"פ ויצא (וכמ"ש הגמ"י שם). וי"ל בפשטות: א) בפי' ויחי – עדיין אין הכרח שידע ע"ד כל הפרשיות שבתורה, כיון שלמד רק חומש אחד. ב) אין הכרח להודיע עד"ז, כיון שבפשטות מובן שבין סדרה לסדרה צ"ל הפסק יותר מאשר בין תיבה לתיבה. ועל אתר קשה למה פרשה זו סתומה.
- . ועד"ז הוא בזהר שם דעת ר' יעקב "אסתימו עיניהון דישראל". אבל לא קאמר שזהו מצרת השעבוד כ"א "בשעתא דמית יעקב" (דמשמע כבנצו"א: שנסתמו מישראל מעיינות החכמה שהי' מגלה יעקב). אבל בדברי ר' יהודה שם דסתימת הפ' דכדין נחתי לגלותא ואשתעבידו בהון".
רש"י על בראשית ל״ו:ז׳ - הטקסט מספריא
ולא יכלה ארץ מגוריהם. לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם (ב"ר). וּמִ"אַ: מפני יעקב אחיו. מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, אָמַר אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ:
ולא יכלה ארץ מגוריהם AND THE LAND OF THEIR SOJOURNINGS COULD NOT — supply sufficient pasture for the cattle which they had. A Midrashic comment (Genesis Rabbah 82:13) on מפני יעקב אחיו [HE WENT TO A COUNTRY] ON ACCOUNT OF HIS BROTHER JACOB is: on account of the bond of indebtedness involved in the decree, (Genesis 14:13) “thy seed shall be a stranger etc… and they shall afflict them etc.” that was imposed upon Isaac’s descendants. He said, “I shall go hence — I desire no part either in the gift of this land which has been made to him (to my father) nor in the payment of this bond" . Another reason why he went away was on account of the shame he felt at having sold his birthright (cf. Genesis Rabbah 82:13).
רש"י על שמות ו׳:ט״ז - הטקסט מספריא
ושני חיי לוי וגו'. לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל לֵוִי? לְהוֹדִיעַ כַּמָּה יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הָיָה שִׁעְבּוּד (שמות רבה א'), שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" (שמות א), וְאַחַר כָּךְ "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ", וְלֵוִי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם:
ושני חיי לוי וגו׳ AND THE YEARS OF THE LIFE OF LEVI WERE etc. — Why is the number of the years of Levi mentioned? In order to tell us how long the period of slavery lasted — because so long as even one of the sons of Jacob (lit. the tribes) remained alive there was no slavery imposed upon the Israelites, as it is said, (Exodus 1:6) “And Joseph died and all his brethren”, and afterwards it is stated (Exodus 1:8), “Now there arose a king” (who enslaved them); and Levi lived the longest of all of them (Seder Olam 3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

