351

מכן, כאשר "ויבקש לבכות" הרי אז "ויבוא החדרה ויבך שמה".

ולפיכך אכן אין מוצאים בפרשה כולה ביטוי להתרגשות יוסף ובמיוחד

25 כ בכי וכדומה , למרות שבמשך שיחתו עם אחיו הוא ראה ושמע דברים רבים " אשר בודאי הביאו אותו לידי התרגשות²⁶ – צערו של אביו וכדומה, אלא שלא הביע זאת מפני הנהגתו התקיפה²⁷.

ד. השיחה בין יוסף ל לבנימין אודות ילדי בנימין גרמה ל"מיד

נכמרו..."

וכיון שכך הכרחי לומר, ממשמעות הפסוקים והמשכם, שלאחר "וירא (יוסף) את בנימין... ויאמר אלקים..." התרחש מאורע אחר אשר השפיע יותר מאשר "וירא את בנימין".

כיון שהתורה אינה מציינת במפורש מה היה הדבר, הכרחי לומר שהיה זה בהמשך ל"אלקים יחנך בני", בהמשך לברכות של בנימין מאת הקדוש־ברוך־הוא, אשר יש להן קשר והשפעה על יוסף, ובמיוחד לגבי יחסו אל בנימין

"אחיו", שהרי ענין זה הביא לידי

נכמרו רחמיו אל אחיו". לפיכך מוכרח רש"י להביא את כל ההרחבה בדבריו, החל מ"יש לך אח מאם", כנאמר בתחילה "אחיו בן אמו" דוקא.

אך צריך להיות לכך קשר גם לבני בנימין, כיון שהדבר ארע בהמשך

"אלקים יחנך בני", ולפי פירוש רש"י הכוונה היא בדומה ל"חנן אלקים את עבדך" – יעקב – שבפסוק זה מדובר אודות "הילדים"²⁸, אך לא אודות הילדים כשלעצמם, אלא על ההתרגשות והאחוה שהם גורמים בין יוסף לבין בנימין, אשר על־כן דוקא על ידי כך נגרם "נכמרו רחמיו אל אחיו". לפיכך אומר רש"י שבין יוסף לבנימין התנהלה שיחה, אשר עוררה את רגשי האחוה²⁹ באופן בלתי־רגיל, עד אשר שיחה זו השפיעה בהכרח על יוסף, למרות הנהגתו התקיפה, להגיע לידי

ויבקש לבכות".

בכך מובן מדוע מביא רש"י בהרחבה את הדברים "שאלו... אמר לו..."³⁰,