ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ד

333

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולכן קשה לפרש "חותמך" כפשוטו, כי: א) לשם מה יקח עמו יהודה את החותם ללא צורך? ב) כיצד יכלה תמר לדעת שחותמו עמו, ולומר בפשטות שיתן לה כדבר ראשון את החותם?

לכן מפרש רש"י כתרגום "עזקתך" – טבעת, שבה יש חותם, כי נשיאת טבעת על האצבע היא נוהג רגיל, ואין " פלא בכך שיהודה ענד את הטבעת כאשר הלך "לגז צאנו".

אך דרוש כאן הסבר: מובן, שכאשר לקחה תמר "ערבון" מיהודה, היא בחרה " חפץ המקיים את התנאים הבאים: א) חפץ שיקר בעיניו¹⁶, שיהיה מובן ליהודה מדוע בחרה בו. ב) חפץ שקשור לאישיותו – כדי להשתמש בו לצורך "הכר נא למי".

לפיכך יש להדגיש, שכשבקשה את "חותמך" היא לא התכוונה לטבעת בלבד, כטבעת – כי חשיבותה אינה מבטיחה^* שיהודה יהיה מוכרח לקחתה בחזרה, וכן איננה מספיק "אישית", "

אלא היא בקשה – ורש"י מדגיש זאת בהוסיפו "טבעת שאתה חותם בה" – לטבעת שיהודה – "שאתה"¹⁷ – חותם בה¹⁸, שאותה הוא בודאי לא ישאיר בידי תמר¹⁹.

ד. פתילך – בגדו המיוחד של יהודה

לפי זה מובן גם מדוע אין רש"י יכול לפרש כאן "פתילך" במשמעות של

אזור", כי לחגורה אין שום חשיבות או שייכות אישית ליהודה.

לכן מפרש רש"י "שושיפך", ומוסיף מיד שאין הכוונה לשמלה רגילה, אלא

שמלתך שאתה מתכסה בה": שמלה שיהודה מתכסה בה, והרי אנשים חשובים לובשים בגדים מיוחדים²⁰, כמו "בגדי עשו בנה הגדול החמודות"²¹, "ויוצא העבד... ובגדים ויתן לרבקה..."²², וגם יהודה לבש בגד מיוחד, בהיותו הגדול שבשבטים²³, ולפיכך היתה תמר בטוחה שבגד זה²⁴

הערות

16. משא"כ בדברים שרק "היו צריכין לו" (חזקוני (ועד"ז בפס"ז) כאן).
*. ואפילו את"ל שכיון שיהודא הי' הגדול בשבטים טבעתו בדוגמת טבעת המלך (ראה פרש"י אסתר ג, יו"ד), הרי גם היא – טבעת שיש בה חותם (שם ג, יב). "
17. ועפ"ז יומתק מה שלא כתב רש"י "טבעת שחותמין בו" (כברד"ק כאן), אלא (מדגיש) טבעת שאתה חותם בה".
18. להעיר מב"מ כז, ב (מובא בצפע"נ – להרגצובי – עה"ת כאן) דטבעת לא משאלי אינשי.
19. ובפרט ש"ויחשבה לזונה" (פסוק טו).
20. ראה גם רמב"ן כאן. ספורנו.
21. תולדות כז, טו.
22. חיי שרה כד, נג.
23. כדמובן בפרשתנו לז, כו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 3. אבל להעיר מפרש"י לעיל (לח, א): שהורידוהו אחיו מגדולתו.
24. עפ"ז יומתק מה שנקט רש"י לשון "שמלה", ולא "בגד" שרגיל יותר בתנ"ך (וכמו שנאמר בסיפור זה גופא (לעיל פסוק יד): ותסר בגדי גו'. ובפסוק (יט) שלאח"ז: ותלבש בגדי גו') – כי בגד" כולל כל מיני לבושים [וכמ"ש בבגדי כהונה " (תצוה כח, ד): ואלה הבגדים גו' מצנפת ואבנט], משא"כ "שמלה" מורה על בגד שמתעטפים בו. "

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.