ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ד

334

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

("שאתה מתכסה בה"²⁵) בודאי ישוב יהודה לקחת.

[כשם שלמילה "מטך" מוסיפה התורה עצמה "אשר בידך", כדי להדגיש שתמר בקשה דוקא את מקלו של יהודה, שבו התבטאה גבורת יהודה²⁶].

לפי זה מתורצת קושית הרמב"ן – כיצד השאיר יהודה את בגדו אצל תמר – כי לא היה זה בגדו היחיד, אלא בגד מיוחד שלבש כסימן לחשיבותו.

ה. פתילך – שמלה מובן מפרש"י מפרשה קודמת

ההסבר לשאלה שלדעיל: כיצד טמונה במילה "פתילך" המשמעות של "שמלה", מובן מפירוש רש"י בפרשה הקודמת:

על הפסוק²⁷ "נפתולי אלקים " נפתלתי" אומר רש"י²⁸, של"פתיל" יש משמעות של "חבור". לכן נקראת גם שמלה שאדם מתכסה בה בשם "פתיל", כי היא קרובה ומקושרת²⁹ אל האדם³⁰.

וכשם שהתורה משתמשת דוקא במילה "חותמך", כמוסבר, כך גם מדוייקת כאן המילה "פתילך", מאותה סיבה: במילה זו מובנת בקשת תמר לשמלתו של יהודה – הבגד שהוא מתכסה בו, שיש לו קשר אישי וחשיבות ליהודה.

ו. שני הצדדים שב"טבעת שיש בה חותם"

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

הערות

25. ע"פ המבואר בפנים – דהוספת רש"י (על לשון התרגום) "טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה", באה לתרץ למה בחרה תמר בדברים אלו דוקא (ולא המשך לפירוש התיבות "חותמך ופתילך", כפירוש המפרשים) – יומתק מה שב' הענינים מבאר רש"י בדבור אחד*, ולא כל תיבה בדיבור בפ"ע, כרגיל בכגון דא.
26. ראה רמב"ן, בחיי וספורנו כאן.
27. ויצא ל, ח. –
28. מפי' "מנחם בן סרוק". ואף שמסיים "ואני מפרשו לשון עקש כו'" – הרי: א) מזה שמביא פי' מנחם בן סרוק" קודם ל"ואני מפרשו", מוכח שהוא הפירוש העיקרי בפשש"מ. ב) גם הפי' לשון עקש" אינו שולל ד"פתיל" אפ"ל פירושו ל' חיבור, אלא שאי"ז פירושו כאן, וכדמוכח מזה שעה"פ (חוקת יט, טו) "צמיד פתיל" מפרש רש"י: פתיל – לשון מחובר כו'". ג) בפי' הנ"ל (חוקת שם) מסיים רש"י: "ל' מחובר בל' עברי* וכן נפתולי אלקים נפתלתי נתחברתי כו'". וראה מפרשי רש"י לחוקת שם. ואכ"מ.
29. להעיר ממשפטים כב, כו: שמלתו לעורו גו'. ובפירש"י: זו חלוק.
30. כ"כ גם בבאר יצחק כאן. וראה רד"ק וספורנו כאן. ומה שהקשה הרמב"ן (וראה גם בבאר יצחק) ממש"נ לקמן (פסוק כה) "והפתילים" (לשון רבים) כבר תי' ברד"ק שם: כי השמלה כו' היו נעשים על תכונת שנים או יותר.
. אבל בדפוס שני דרש"י: עזקתך ושושיפך. חותמך טבעת שאתה חותם בה. ופתילך ושמלתך שאתה מתכסה בה (הניינו שמעתיק עוה"פ "חותמך" "ופתילך" כ"א בדבור בפ"ע).
. ברא"ם (וכ"ה בדפוס ראשון ושני דרש"י וברש"י כת"י): בלשון ערבי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.