322

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יש להבין:

(א) מהו סדר ה"פורעניות" המוזכרות " בפירוש רש"י? המאורע "ענו את דינה" היה לפני ש"קלקלו השבטים", ולכאורה, צריך היה רש"י להזכירם לפי סדר התרחשותם18. "

(ב) יותר מכך: המקור לפירוש רש"י זה הוא בגמרא19 ובמדרש תנחומא20, ושם אכן מוזכרים האירועים לפי סדר התרחשותם – "ענו את דינה" מוזכר ראשון – מדוע משנה רש"י והופך את הסדר?

(ג) בגמרא ובתנחומא נאמר "בשכם מכרו (אחיו) את יוסף" – מדוע משנה רש"י את הסגנון, ואומר "שם קלקלו השבטים"? "

ולכאורה, להיפך: הביטוי "קלקול" מתאים לענין שאינו חמור, כפי שאומר רש"י לפני כן21 על ראובן ש"אפילו בשעת הקלקלה קראו בכור". ואילו כאן מדובר על מכירת יוסף שהוא ענין חמור22, ומדוע מסתפק רש"י בביטוי

שם קלקלו השבטים" בלבד?

(ד) נמצא בספרי הנביאים, לפני הסיפור "וילך רחבעם שכמה", ענין נוסף של פורענות שהתרחש בשכם:

וילך אבימלך בן ירובעל שכמה... ויהרוג את אחיו..."23 – מדוע אין רש"י מזכיר פורענות זו24?

אין לומר שזאת מפני שלא היתה זו פורענות של כלל ישראל, כי הרי גם הענין של "ענו את דינה" היה ענין פרטי.

(ה) מצד שני מוצאים, שבשכם התרחשו גם מאורעות טובים, כפי שמציין רש"י כבר לפני כן25, שבשכם

קבלו ישראל שבועת התורה", וכפי שמסופר בנביאים26 שיהושע כרת בשכם ברית עם ישראל על קיום התורה והמצוות. שם שמע אברהם מהקדוש־ברוך־הוא את "בשורת הזרע" ואת "בשורת ארץ ישראל"27. ואם־כך, מהו ההכרח לפי פשוטו של מקרא, ששכם הוא מקום המוכן דוקא לפורעניות?

הערות

  1. 18. ונוסף ע"ז שאינו לפי סדר הזמנים – הרי לכאורה: (א) מתאים יותר להתחיל בפורעניות שהייתה בפועל לפני ויבוא שכמה ומכירת יוסף – "ענו את דינה" – שמשום זה הוא מקום מוכן (מכבר) לפורעניות. (ב) אין שייך לומר דבשכם אירע מכירת יוסף מפני שהוא מקום מוכן לפורעניות, והראי' הראשונה ע"ז (שהוא מוכן לפורעניות) – כי שם אירע הפורעניות דמכירת יוסף!
  2. 19. סנהדרין שם.
  3. 20. שם.
  4. 21. וישלח לה, כג. ובפרש"י שם, כב (בפי' הב'): שלא חטא ראובן.
  5. 22. ובלשון הכתוב (ויחי נ, יז): פשע אחיך גו'.
  6. 23. שופטיםט,אואילך.ועיי"ש בכל הקאפיטל.
  7. 24. וכן יש להקשות למה לא הובא בסנהדרין ותנחומא שם. – אלא שהתירוץ בפרש"י צ"ל ע"ד הפשט.
  8. 25. לך יב, ו. וראה גם פרש"י ראה יא, ל.
  9. 26. יהושע כד, א ואילך. וראה שם ח, ל ואילך.
  10. 27. לשון רש"י לך שם, ז. ולהעיר שזו פעם הראשונה שנאמר "וירא ה' אל אברם".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.