ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ג

320

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לכאורה, להזכיר שהם "רועים בשכם", שהרי כבר נאמר לפני כן¹¹ "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם"¹², וגם כאן די היה אילו נאמר¹³ "לכה ואשלחך " אל אחיך", וכדומה.

(ג) לפי זה צריך היה רש"י לצטט ב"דיבור המתחיל" רק את המילה "שכמה", ללא המילה "ויבא".

ב. הסבר אחר לכוונת רש"י, והקשיים עליו

מפרשים אחרים¹⁴ מסבירים, שכוונת רש"י היא להסביר לשם מה יש צורך ו בכלל במילים "ויבא שכמה" – לשם מה חשוב לציין את המקום שבו "וימצאהו איש..."? – ועל כך מפרש רש"י, שחשוב לציין את המקום, כי שכם הוא

מקום מוכן לפורעניות...".

אך גם פירוש זה אינו מובן בפשטות: הרי מסופר בתורה שאחי יוסף היו בשכם, ויעקב שלח אליהם את יוסף, הרי מובן שהתורה מספרת שיוסף הלך אל המקום שלשם נשלח¹⁵ – לשכם.

יותר מכך: בפסוקים שבהמשך¹⁶ מסופר כיצד היה יוסף "תועה בשדה" ואמר ל"איש" ש"אחי אנכי מבקש",

"ויאמר האיש נסעו מזה..." – ומובן שלצורך המשך הסיפור הכרחי לציין תחילה שיוסף הגיע לשכם, שאם לאו, אין מתאים ההמשך – "תועה בשדה... אחי אנכי מבקש" ו"נסעו מזה".

ג. השאלות על דברי רש"י בהמשך

רש"י ממשיך ואומר: "שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד שנאמר¹⁷ וילך רחבעם שכמה".

הערות

11. פסוק יב.
12. אלא שבזה אפשר לתרץ, ובהקדים: למה מספר הכתוב שאחי יוסף היו רועים בשכם*? והביאור – שבזה מתורצת התמי': למה שלח יעקב את יוסף לראות את שלום אחיו דוקא עתה – והרי, כל רעית צאן היא בריחוק מקום מהעיר. ובפרט שהיו ליעקב צאן רבות. וראה לעיל (לו, ז): ולא יכלה גו' מפני מקניהם. ומתורץ זה ע"י ההדגשה שהיו רועים בשכם, שהי' מקום סכנה ליעקב ובניו כמסופר לעיל (וישלח לד, ל. וראה שם לה, ה) ומצד הדאגה כו' שלחו לראות שלומם, כמ"ש במפרשים (ראה ראב"ע הובא ברבותינו בעה"ת הדר זקנים, רשב"ם, חזקוני, רלב"ג ועוד). וי"ל שלשיטת רש"י פשוט הוא כ"כ שאי"צ לפרשו [וי"ל שמודגש בלשון הכתוב גופא "הלא אחיך גו'" – דלכאורה תיבת "הלא" מיותרת] – ולכן מוסיף הכתוב גם כאן (בדברי יעקב "לכה ואשלחך גו'") "אחיך רועים בשכם".
13. ואף שזה מדברי יעקב (ולא סיפור הכתוב) – הרי בפשטות לא נכתבו בתורה כל פרטי הדיבור כ"א מה שנוגע להסיפור.
14. מהרש"ל הובא בשפ"ח. דברי דוד (להט"ז).
15. ראה חיי שרה כד, י. תולדות כח, ה. ועוד. וראה אוה"ח כאן.
16. טז־יז.
17. דה"ב י, א. וצע"ק למה לא הביא רש"י הכתוב (שלפניו) דמלכים־א יב, א – כבסנהדרין קב, א*. ובתנחומא פרשתנו (ב) מביא הכתוב "ויבן ירבעם את שכם גו'" (מ"א שם, כה). ואולי הוא להדגיש שגם שם נאמר "שכמה" שמורה שהוא מקום מוכן לפורעניות (ובפרט לפירוש הלבוש דלעיל הערה 5).
. קושיא ממש אינה – כי י"ל שכן דרך הכתובים. ע"ד לקמן סעיף ב'.
. ובדק"ס לסנהדרין שם מביא גירסא שגם בגמרא הובא הכתוב דדה"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.