324

ד. לפי הפשט לא היתה מכירת יוסף בשכם

את לשון רש"י "שם קלקלו השבטים", ולא "מכרו (אחיו) את יוסף", ניתן להסביר, שרש"י נוהג כאן לפי שיטתו בפירושו על התורה:

על המילים "נלכה דותינה"²⁸ מפרש רש"י: "לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם, ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מדי פשוטו". לאחר שמביא רש"י שני פירושים, הוא מוסיף "ואין מקרא יוצא מדי פשוטו", ודבר זה אינו מצוי כלל במקומות אחרים שבהם מביא רש"י שני פירושים (לפי "הגדה" ולפי "פשוטו"). כוונת רש"י בכך היא להסביר²⁹, שגם לפי הפירוש הראשון "אין מקרא יוצא מדי פשוטו", ודותן הוא "שם מקום". כלומר, כדברי המפרשים³⁰, במילים "נלכה דותינה" נכללים שני ענינים:

(א) "שם מקום הוא" – אחי יוסף הלכו משכם למקום ששמו דותן, (ב) הליכתם היתה "לבקש לך נכלי דתות...".

מכך יוצא, שלפי שיטת רש"י ע בפירושו על התורה, לפי פשוטו של מקרא, לא היתה מכירת יוסף בשכם³¹, " אלא בדותן (לפי שני הפירושים). ולכן אין רש"י יכול לומר כאן, כפי שנאמר בגמרא ובתנחומא – "בשכם מכרו (אחיו) את יוסף".

בפירושו על הגמרא³² מתרץ רש"י שאלה זו, ומפרש: "ודותן דכתיב בקרא היינו כפר הסמוך לשכם ונקראת על־שם שכם³³. או כמדרשו שהיו דנין עליו להרגו" (וכפי שהוא מבאר במקום אחר³⁴, שלפי המדרש "דותן אינה מקום") – אבל לפי פשוטו של מקרא, דותן "שם מקום הוא"³⁵. ואין לומר ששכם תהיה מקום "מוכן לפורעניות" מפני הפורענות שהתרחשה בכפר הסמוך לשכם, וכן: כיון שמודגש בתורה שזהו מקום אחר – "נסעו מזה... נלכה דותינה" – קשה לומר שלפי פשוטו של מקרא היה זה "כפר הסמוך לשכם", אשר "נקראת על שם שכם"³⁶,

ולפיכך מפרש רש"י "שם קלקלו השבטים", אין זה ענין המכירה, אלא ענין קל יותר של קלקול.

אך יש להבין: אם מכירת יוסף לא