298

מהמשך הפסוק "זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום" אפשר לכאורה " להסיק הוכחה לסתירת פירוש רש"י, שבצרה היא "מערי מואב" והיא מוזכרת כאן רק משום ש"עתידה ללקות" עם " אדום – כי אין מציינים קודם את העונש של הטפל "זבח לה' בבצרה", ורק אחר־כך מוסיפים את העיקר והסיבה – "וטבח גדול בארץ אדום".

אפשר לתרץ זאת, לפחות בדוחק – והכרחי לפרש כך לפי רש"י – שה"וא"ו" של "וטבח גדול..." איננה וא"ו החיבור, לתוספת, אלא "וא"ו" להפסקה³¹. אך כיון שמהמשך הפסוק מתעורר, בפשטות, קושי על רש"י, אין רש"י מציין את ההמשך אפילו ברמז של "וגו'".

ו. התנהגות יעקב כלפי עשו – ההיפך מ"ורב יעבוד צעיר

על האמור לעיל, שלפי רש"י ההבטחה "ורב יעבוד צעיר" אמורה על כל התקופות, מתעורר קושי על התחלת הפרשה:

מסופר שם שיעקב שלח מלאכים אל עשו והורה להם "כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב... להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך"³². ואף, כמסופר בהמשך הפרשה, שיעקב שלח

דורון" לעשו, השתחווה לפניו "שבע פעמים"³³, וכינה אותו מספר פעמים בתואר "אדוני"³⁴, ואת עצמו –

עבדך"³⁵. והרי כל זה הוא, לכאורה, ההיפך מ"ורב יעבוד צעיר"³⁶?

בדרך הפשט אין זה קושי, שהרי יעקב חשש שההבטחה המפורשת של הקדוש־ברוך־הוא אליו – "ואתה אמרת היטב איטיב עמך"³⁷ – לא תקויים מטעם "שמא נתלכלכתי בחטא"³⁸, ועל־אחת־כמה־וכמה הוא עשוי לחשוש שלא תקויים הנבואה "ורב יעבוד צעיר" שנאמרה לאמו (באמצעות שם³⁹).

אך בכל זאת אין הענין "חלק"⁴⁰: הנבואה והברכה "הוה גביר לאחיך" אינה תלויה בתנאי של "והיה כאשר תריד...", כי גם "כשיעברו ישראל על התורה" יהיה רק "ופרקת עולו...", כדלעיל, ואם כך, כיצד נקט יעקב פעולות שהן ההיפך מן הנבואה