297

קריות ועל בצרה...", שכל הערים " המנויות שם הן מארץ מואב²⁵, כפי שמסיימת שם התורה "ועל כל ערי ארץ מואב...",

ומכך מובן שזרח (אבי יובב) איננו מבני עשו, כי מוצאו מארץ מואב.

רש"י גם מסביר בהמשך פירושו, שבצרה מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך " ביחד עם אדום, "לפי שהעמידה מלך לאדום עתידה ללקות עמהם...". ולפיכך, במקומות שבהם מדובר אודות פורענות שיביא הקדוש־ברוך־הוא על " אדום, מוזכרת גם "בצרה", כיון שהיא "עתידה ללקות עמהם".

ה. "וגו'" – דוקא בהוכחה " הראשונה, ולא בשניה

לפי האמור לעיל, שבמילים "ולפי " שהעמידה... עתידה ללקות עמהם" אין רש"י מתכוון רק לספר על הקשר שבין בצרה לאדום, אלא הוא רוצה להסביר שהיא מוזכרת במספר מקומות ביחד עם אדום, למרות היותה מארץ מואב, מפני ש"עתידה ללקות עמהם", מובן דיוק נוסף בפירוש רש"י זה:

כהוכחה לכך ש"בצרה מערי מואב היא" מצטט רש"י את המילים מהפסוק "ועל קריות ועל בצרה" ומוסיף "וגו'",

ד ואילו בהוכחה השניה (לכך ש"עתידה ללקות עמהם") הוא מצטט את המילים "כי זבח לה' בבצרה" בלבד, בלי

וגו'", ולכאורה נראה שצריך להיות ההיפך:

כדי להוכיח ש"בצרה מערי מואב היא" די במילים "ועל קריות ועל בצרה" בלבד²⁶ – שכשם ש"קריות" היא מערי מואב ²⁷, כך²⁸ גם "ו(על) בצרה" היא מערי מואב, והמשך הפסוק

ועל כל ערי ארץ מואב", שעליו רומז רש"י בביטוי "וגו'" הוא רק תוספת להוכחה.

לעומת זאת, ההוכחה שבצרה

עתידה ללקות עמהם" (עם אדום) איננה רק מן המילים "כי זבח לה' בבצרה", ששם אדום אינה מוזכרת, אלא דוקא מן ההמשך של הפסוק

וטבח גדול בארץ אדום"²⁹ – ודוקא כאן אין רש"י מוסיף את הביטוי

וגו'"³⁰!

יש לומר, שההסבר לכך הוא: