296
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא יוכל להסיר מעליו את עול העבדות18.
ג. מלכי אדום – מעמים אחרים
אבל לפי זה קשה הפסוק1 "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל", שבו מספרת התורה כיצד קויים הענין של "ולאום מלאום יאמץ... כשזה קם זה נופל...", על־ידי זה שמלכי אדום "מלכו לפני מלך מלך לישראל", ואחר־כך, כאשר "מלך מלך לבני ישראל" – "ביטל מלכות עשו בימיהם"19.
הרי "ורב יעבוד צעיר" ו"הוה גביר לאחיך" זהו ענין נצחי לגבי אישים פרטיים, אפילו "כאשר תריד... ופרקת...", ואם כך כיצד ייתכן שלבני עשו היו מלכים בזמנם בדיוק כבני ישראל בזמנם, ללא שום הבדל שבו יתבטא "הוה גביר לאחיך" בכל הזמנים, והרי כאמור "והיה כאשר תריד" הרי אז רק "ופרקת עולו" בפועל, אך לא ייתכן שאצל עשו יהיה – "גביר" ומלך?
ההסבר לכך מובן על־ידי זה –" שהתורה מציינת אצל כל אחד ממלכי אדום את מקום מוצאו, וכל המקומות הללו אינם בארץ אדום20. בכך מדגישה התורה שמלכי אדום לא היו מצאצאי עשו, אלא ממדינות ומאומות אחרות.
ד. "יובב בן זרח..." – מבני מואב
להסבר זה סותר "יובב בן זרח מבצרה", שממנו נראה שהמלך יובב אמנם היה מבני עשו, כי: (א) "זרח"21 הוא אחד מ"אלופי בני עשו" (ראשי המשפחות)22, (ב) "בצרה" מוזכרת במספר מקומות בתנ"ך23 בקשר לארץ אדום, ומכך נראה ש"בצרה" היא עיר בארץ אדום24?
לפיכך מוכרח רש"י לציין ש"בצרה מערי מואב היא",
ומביא לכך הוכחה – "שנאמר ועל
הערות
- 18. ומתורץ עפ"ז מה שהקשה השפ"ח שם "שלא נמצא שנתן יצחק ליעקב הברכות על תנאי".
- 1.
- 19. רש"י עה"פ שם. וראה מפרשי רש"י.
- 20. ראה ב"ר, רד"ק וספורנו* עה"פ ואלה המלכים. שמו"ר פל"ז, א. מו"נ ח"ג פ"נ. ודלא כברמב"ן, בחיי ועוד שם. ובבמדב"ר (פי"ד, י. וראה אברבנאל פרשתנו שם) מחלק דג' מהם היו מבני אדום והשאר – "משאר מקומות היו ומשאר אומות".
- 21. ע"פ המבואר בפנים מתורץ זה שהעתיק רש"י בהדבור המתחיל גם התיבות "יובב בן זרח" אף שמפרש רק תיבת "מבצרה" – כי הקושיא בהכתוב היא גם מ"יובב בן זרח", כבפנים. וגם יובב" (ל' עושה יבבה) מרמז לעשו שהי' אדמוני שופך דמים (פרש"י תולדות כה, כה).
- 22. פרשתנו שם – יג. טו (וברש"י). יז.
- 23. ישעי' סג, א. ירמי' מט, יג. שם, כב. עמוס א, יב. – וראה רש"י ב(רוב) הנ"ל שהוא שם עיר (ולא מלשון מבצר).
- 24. כמ"ש הרמב"ן ובחיי עה"פ ואלה המלכים. במדב"ר שם. וראה מפרשי ב"ר כאן.
- . בכמה דפוסי הספורנו – ליתא.
שמות רבה ל״ז:א׳ - הטקסט מספריא
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (זכריה י, ד): מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, בּוֹא וּרְאֵה אֻמּוֹת הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, הָיוּ מְבִיאִים מִכָּל מָקוֹם וּמַעֲמִידִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (בראשית לו, לב): וַיִמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם מִדִּנְהָבָה, מִבָּצְרָה, וְכֵן כֻּלָּן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מֵהֶם גְּדוֹלֵיהֶם, מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם כֹּהֲנֵיהֶם, מֵהֶם נְבִיאֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמֶּנּוּ פִנָּה זוֹ הַמֶּלֶךְ דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, כא): אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. מִמֶּנּוּ יָתֵד, זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב, כג): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, ב): נשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים. (זכריה י, ד): מִמֶּנּוּ יָצָא כָּל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו, אֵלּוּ סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, מֵהֵיכָן, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וּבִקֵּשׁ לְמַנּוֹת קָתָלִיקוֹס וּמִנָּהוּ עַל כָּל בֵּית גְּנָזָיו, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אִסְטַרְטִיגוֹס וְהָיָה אוֹתוֹ אוֹהֲבוֹ סָבוּר שֶׁמָּא יַעֲשֵׂהוּ וְלֹא עֲשָׂאוֹ, אָמַר לוֹ לֵךְ וּמַנֵּה אִסְטַרְטִיגוֹס, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מֵאֵיזוֹ גִּינוֹסְיָא, אָמַר לוֹ מִגִּינוֹסְיָא שֶׁלְּךָ. כָּךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲשָׂאוֹ לְמשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַדַּיָּנִין וְעַל הַכֹּל, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, הָיָה משֶׁה סָבוּר שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אֲמַנֶּה לְךָ, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי, אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שָׂמַח משֶׁה, אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲרֹן אָחִיךָ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. רַבָּנָן אָמְרֵי, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים לֹא שִׁמֵּשׁ אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א, כג, יג): בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמשֶׁה, וּכְתִיב (דברי הימים א כג, יד): וּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ה - הטקסט מספריא
אדמוני. סִימָן הוּא שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ דָּמִים (בראשית רבה):
כלו כאדרת שער. מָלֵא שֵׂעָר כְּטַלִּית שֶׁל צֶמֶר הַמְלֵאָה שֵׂעָר, פלוקי"דא בלע"ז:
ויקראו שמו עשו. הַכֹּל קָרְאוּ לוֹ כֵן, לְפִי שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִגְמָר בִּשְׂעָרוֹ כְבֶן שָׁנִים הַרְבֵּה:
אדמוני RED — a sign that he would always be shedding blood (Genesis Rabbah 63:8).
כלו כאדרת שער means full of hair like a woolen garment that is full of hair. (Old French floche; English flock).
ויקרא שמו עשו AND THEY CALLED HIS NAME ESAU — every one called him thus because he was made (עשה means to make) and fully developed with hair as a lad several years old.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.