299

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

והברכה, ועד כדי כינוי עשו בתואר "אדוני", וכינוי עצמו בתואר "עבדך"?

אכן, במדרש41 נאמר שיעקב נענש על כך ששלח מלאכים לעשו וקרא לו "אדוני" וכו'. אבל, כאמור פעמים רבות42, היו האבות "מרכבה" לרצון הקדוש־ברוך־הוא "כל ימיהם"43, ולא תיתכן אצלם מציאות של רע ח"ו או חטא ח"ו, ומעשים מסויימים שלהם שמכונים "חטאים" אינם חטאים במשמעות הפשוטה, ח"ו.

וכפי שאמנם רואים בענין זה עצמו: למרות שיעקב נענש על התנהגותו זו כלפי עשו, כדברי חז"ל, בכל זאת לומדים44 מהתנהגות זו עצמה, ש"מחניפין לרשעים בעולם הזה מפני דרכי שלום".

ז. בשרש, נעלה עשו מיעקב

בחסידות45 מבואר, שבשרש נעלה עשו מיעקב (ולכן הוא היה בכור בלידתו), ועל־ידי שיעקב "בירר" את עשו האיר ביעקב אור נעלה משרשו של עשו.

בכך מובן מדוע שלח יעקב "מלאכים לפניו אל עשו..." ואמר "כה תאמרון לאדוני... כה אמר עבדך יעקב...", ומדוע הוא שלח לו "דורון" וכדומה – כי בכל התכוון יעקב לשורש של עשו, הנעלה משרשו של יעקב.

אך כיון שבמדרש נאמר שבכך השפיל יעקב את עצמו כלפי עשו שלמטה – בעולם – ונענש על כך, צריך לומר, שגם פירוש זה, שיעקב שלח את המלאכים והדורון לעשו שלמטה – בעולם – מתקבל ומתאים לפנימיות הענינים46.

ח. שני אופנים בזיכוך הרע

ההסבר לכך הוא:

ב"בירור" הרע ובנצחון עליו יש, באופן כללי, שני אופנים:

אופן אחד הוא "גילוי אור":

הערות

  1. 41. ב"ר פע"ה, א־ג. שם, יא. ועוד.
  2. 42. ראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ס"ע 64 ואילך.
  3. 43. תניא פכ"ג (כח, ב).
  4. 44. יל"ש פרשתנו רמז קלג. פדר"א פל"ז* (הובא באוה"ת פרשתנו כרך ה' תתעב, ב).
  5. 45. תו"א ותו"ח פרשתנו.
  6. 46. וכב' הפירושים בתו"ח שם (סעיף יא) בההשתחוואה של יעקב לעשו. א' ממטה למעלה לשרש עשו, וב' מלמעלה למטה שהשפיל א"ע למטה מטה למקום המתברר בחי' עשו למטה לברר ולהעלות כל הטוב כו', ע"ש באורך. ויש לומר, שעד"ז הוא בנוגע להמבואר בתו"א ותו"ח שם, דשילוח המלאכים הי' לשרש עשו – שאי"ז רק (כפי הנראה משטחיות הלשון שם) מפני שהי' סבור שעשו נתברר כבר, ולפ"ז לאחרי שאמרו המלאכים שעדיין לא נתברר (כמבואר בתו"א ותו"ח שם) שוב אין מקום לההעלאת מ"ן לתהו כו' – כי מכיון שהאבות הן הן המרכבה הרי אין שייך טעות אצלם וכל פעולותיהם הן אמיתיות כו' – אלא שהוא עבודה וענין בפ"ע. וראה תו"ח שם (סעיף ח'), שב"הולך לקראתך" יש ב' הענינים (ופירושים): א' שעשו בתקפו וחזקו (מתאים לפירוש הפשוט), ב) שנתעורר שרש עשו העליון כו'.
  7. . בההוצאה עם פי' הרד"ל נשמט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.