274

מפסוק זה – "והיה המחנה הנשאר לפליטה"²⁸?

ד) מהו הדיוק בביטוי "התקין", ולא "הכין" וכדומה²⁹.

ה. מדובר בשתי פעולות " שונות של "ויחץ"

ההסבר לכל זה הוא:

מפשוטם של הפסוקים שבהמשך נראה, שלאחר שהמלאכים חזרו והודיעו ליעקב שעשו "הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", התכונן יעקב ראשית־כל למלחמה – "ויחץ את העם... ויאמר אם יבוא עשו...", לאחר מכן הוא התפלל "ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם...", ולאחר מכן הוא התחיל להכין מנחה לעשו³⁰.

אך הדבר אינו ברור: מובן בפשטות, שכאשר יהודי שומע שבאים להילחם עמו, הוא מתפלל, בראש ובראשונה, אל הקדוש־ברוך־הוא, ורק לאחר־מכן הוא מתחיל לפעול בדרך הטבע. כיצד ייתכן אפוא לומר, ובמיוחד לגבי יעקב אבינו, שהוא התכונן תחילה למלחמה, ורק לאחר מכן הוא התפלל³¹?

הכרחי איפוא לומר, שגם יעקב נהג כך, וכדלהלן. ודברי הפסוק "ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן... ויאמר אם יבוא עשו... והיה... לפליטה" הם הקדמה והסבר לתפלתו,

כי בשמעו את שמועת המלאכים

הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", אז "ויירא יעקב מאד ויצר לו", וזה גרם ל"ויחץ את העם...", אשר לאחר מכן מובנת תפלתו. ורק לאחר מכן, למחרת, כאשר ראה יעקב "והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש", רק אז "ויחץ את הילדים..."³².

המילים "ויחץ את העם" שבפסוק זה, אינם מכוונים לאותו "ויחץ" הנאמר בהמשך³³, כפי שרואים בפשטות, שכאן היה "ויחץ את העם... ואת הצאן...", ובהמשך הוא חצה רק את "הנשים ואת הילדים", ולא לשני מחנות.

כאן נאמר "ויחץ... לשני מחנות" למטרה של "אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה", ובהמשך נאמר "ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה (ומיד לאחריהן) ואת