252
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
ויצא
א. הפרטים שבהתעסקות יעקב עם "צאן"
בפרשתנו מסופר בהרחבה רבה על התמסרותו של יעקב בהיותו בבית לבן, במיוחד ל"צאן" – הוא עבד שם כרועה צאן, ואף השכר ששילם לו לבן בעבור זאת היה צאן.
כך היה עיקר רכושו צאן, ומזה הוא התעשר – "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי " לו צאן רבות (– ועל־ידי כך: –) ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים"1, כפירוש רש"י2: "מוכר צאנו בדמים יקרים ולוקח לו כל אלה"3.
למרות זאת אנו רואים, שבפרשת וישלח4, בענין שליחות יעקב אל עשו, מפורט רכושו של יעקב בסדר הבא: "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה..." – "צאן" לאחר "שור וחמור"5, ולא כראשית ועיקר רכושו. במיוחד קשה, מדוע שונה פסוק זה מן המסופר לפני כן, על בריחת יעקב מלבן, שם כתוב6 "וינהג את כל מקנהו ל
ד (תחילה, ורק אחר־כך) ואת כל רכושו... מקנה קנינו7...".
ב. פרטים אלו קיימים בעבודה הרוחנית של כל יהודי
כל ענין בתורה מהווה הוראה נצחית לכל יהודי בכל תקופה, ובמיוחד
מעשי אבות" המסופרים בתורה8 – ועל־אחת־כמה־וכמה ענין הנמשך על פני פרשה שלמה – שהם "סימן לבנים", מתן כח לעבודת ה"בנים", בני אברהם יצחק ויעקב.
מכך מובן, שהפרטים שבהתעסקות יעקב עם הצאן קיימים בעבודה הרוחנית של כל יהודי.
פרטים אלו הם: (א) דוקא ה"צאן" הביא ל"ויפרוץ האיש מאד מאד". (ב) מצד שני, למרות ש"צאן" היה עיקר רכושו, הוא החליף חלק מצאנו
"שפחות ועבדים וגמלים וחמורים". (ג) בשליחותו לעשו הוא הזכיר "צאן" לאחר "שור וחמור".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.