ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ג

213

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מאה ועשרים ושלוש שנים¹¹ לא נחשב כזקנה מופלגת כל־כך בתקופה ההיא,

(ובמיוחד שאין מוצאים זאת אצל אף אחד^* מן האנשים המוזכרים עד עתה¹², למרות שרבים מהם חיו הרבה

ל יותר ממאה ועשרים ושלוש שנים).

לפיכך מביא רש"י סיבות אחרות ל"ותכהין". כלומר, עקב ברכת הקדוש־ברוך־הוא ליצחק, לולא התערבות ענינים אחרים, אכן היה אצל יצחק, כאצל משה רבינו, מצב של "לא כהתה עינו"^*, אבל השפיעו כאן סיבות צדדיות שגרמו ל"ותכהין עיניו".

ג. פירוש ראשון רמוז בפשטות הכתובים

קושי זה, כיצד ייתכן שיצחק, אשר הקדוש־ברוך־הוא בעצמו ברכו, יסבול מכהות עינים, מתעורר מיד כאשר לומדים את הפסוק "ותכהין עיניו מראות". לכן סביר להניח, שהתשובה לשאלה זו רמוזה בפסוקים עצמם. וכיון שהפסוק "ותכהין עיניו מראות" בא בהמשך לפסוק המספר על נשי עשו, שהיו "מורת רוח ליצחק ולרבקה" מפני שעבדו עבודה זרה¹³, סביר¹⁴, שבסמיכות זו רמוזה הסיבה

"ותכהין"¹⁵.

לכן קובע רש"י את הפירוש ש"ותכהין" נגרם בגלל "עשנן של אלו"¹⁶ מיד בתחילה, כפירוש עיקרי, כי הוא רמוז על־ידי הפסוקים עצמם, בעוד אשר לפי שני הפירושים האחרים אין הסיבה רמוזה בפשטות הפסוקים.

ד. הקשיים בפירוש הראשון

אך בפירוש הראשון ישנם שני קשיים:

א) מובן שנשי עשו לא גרו ביחד עם יצחק, אלא היתה להן דירה נפרדת¹⁷, מובן שאת מעשיהן ש"היו עובדות עבודה זרה" ו"מעשנות..." הן עשו בדירה שלהן, ואם כך, אין זה "חלק" כל־כך לומר ש"עשנן של אלו" בדירתן הזיק ליצחק בדירתו.

הערות

11. שנותיו של יצחק אז (פרש"י פרשתנו כז, ב).
*. ואע"פ שפרש"י (בראשית ד, כג) שהי' למך סומא: א) הרי מסיים שם "כך דרש ר' תנחומא (דקאי על כל הפירוש), ב) אינו מפורש בכתוב, ג) מביא גם פירוש אחר.
12. אף שי"ל שאין מוזכר זה בכתוב – מפני שאין נפק"מ, משא"כ בנדו"ד (וביעקב), אבל גם עפ"ז עדיין לא יתורץ זה שמוכח בנוגע לכמה אנשים שלא היו סומים אף בגיל של 123 שנה ויותר.
*. ברכה לד, ז. וראה ב"ר פס"ה ה: וצדקת צדיקים זה משה (שנאמר בו לא כהתה עינו – ראה בחיי פרשתנו כאן) יסורו ממנו זה יצחק כו' כהו עיניו.
13. פרש"י כו, לה. ולהעיר שבכמה כת"י רש"י איתא: ד"א מקטירות לע"ז כו'.
14. אבל מזה לחוד אינו מוכרח – כי אפשר שסמיכות שני ענינים אלו הוא לפי שלא היו ביניהם מאורעות אחרים שדברה בהם תורה.
15. ראה גם תנחומא כאן ח. רא"ם ושפ"ח כאן.
16. עפמ"ש בפנים יומתק לשון רש"י "בעשנן של אלו" (ולא של נשי עשו), שכוונתו בזה – אלו שנאמרו למעלה, בכדי להדגיש שפי' זה מרומז בסמיכות הכתובים.
17. ראה טור הארוך ופענח רזא עה"פ ותהיין מורת רוח גו'. וראה פרש"י כז, טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.