ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א

185

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

במהות נס חנוכה, כי מוצאים נס כזה כבר קודם בתנ"ך¹⁸ – נס "אסוך השמן" של אלישע.

ג. הקשיים על שני ההסברים ב

בכל אחד משני ההסברים הנ"ל ישנו קושי:

לפי ההסבר על תוספת בכמות השמן, ידועה השאלה¹⁹: כיצד אפשר היה להדליק את הנרות במקדש בשמן שמקורו בנס, והרי כתוב²⁰ "שמן זית... להעלות נר תמיד"?

והכרחי לתרץ שב"שמן זית" אין הכוונה לשמן שמקורו בזית, אלא לבעל תכונות של "שמן זית" (שאורו צלול²¹ וכדומה).

ולפי ההסבר על שינוי באיכות השמן – שבכל לילה דלקה שמינית מהשמן שבפך – אין מובן²²: "

ההלכה²³ לגבי המנורה קובעת "תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר... ושיערו חכמים חצי לוג", בנוסף על ההלכה שכלי שרת צריך להיות "מלא", כמובן מן ההלכה²⁴ ש"כלי שרת... אין מקדשין אלא מלאין". ואילו לפי ההסבר הנ"ל יוצא, שלא קיימו את ההלכה "תן לה מדתה"²⁵, והנרות לא היו מלאים

"שיעור שלם הצריך לדבר"²⁶.

וגם לפי האפשרות השניה יוצא שבכל אחד מהימים (חוץ מהיום השמיני) לא היתה "מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר", אלא ביום הראשון היתה המנורה מלאה פי שמונה מן הנחוץ²⁷, ביום השני – פי שבע, וכן הלאה.

הערות

18. מ"ב ד, ב ואילך. וראה גם מ"א יז, יד־טז (גבי אליהו).
19. בהבא לקמן ראה כלי חמדה שם. "המועדים בהלכה" (להרש"י זוין) ע' קנח, וש"נ. זו להיות כזה הבא מן ה"שמן למאור"31.
20. ר"פ תצוה. אמור כד, ב.
21. שבת כג, א.
22. נוסף לזה שלדיעה זו קשה עוד יותר, לכאורה, קושיא הנ"ל – דמכיון שנשתנה איכות השמן, הרי גם התכונות של שמן זית ליכא. אבל ראה לקמן ס"ו והערה 38.
23. מנחות פט, א. וש"נ. – הובא בפרש"י עה"ת ר"פ תצוה. ובאמור (כד, ג) ומדה זו הוקבעה להם.
24. זבחים פח, א.
25. בתוס' הרא"ש ופר"ח שם (ועוד) הקשו כן (רק) על הדלקת ליל א', להסברא שחילקו השמן לח' חלקים (וע"ז תי' שבליל א' נתנו כל השמן במנורה) – והקושיא שבפנים היא, שמכיון שצ"ל תן לה מדתה", הרי אף שכבר לא הי' להם שמן טהור כשיעור, מ"מ לפועל הי' חסר (גם) בשאר לילות קיום דין "תן לה מדתה" [וגם לפמ"ש בתוס' הרא"ש שם שדין זה הוא רק "היכא דאיפשר" – הרי עכ"פ יש בזה (וכן שיהיו הנרות מלאין) הידור]*, וידוע הביאור בזה שנעשה נס שיהי' שמן טהור (אף שטומאה הותרה בצבור) כי רצה ה' להראות חיבתן של ישראל שיוכלו לקיים המצוה בהידור.
26. לשון רש"י זבחים שם.
27. אבל ראה פרש"י הנ"ל (בהערה 23) דמדה הוקבעה להם.
. ע"פ מה שחקר בראש יוסף לשבת שם, דאם נאמר דבעינן כמדתה אפי' בדיעבד, במקרה שאין שמן כשר מספיק למנורה לכל הנרות, האם יש לערב בו שמן פסול כו', ע"ש – מקום לומר בנדו"ד שמחוייבים להוסיף משמן טמא (שהותרה בצבור) כדי לקיים "תן לה מדתה".

מצוטט בעמוד אחד

אגרות קודש 1

כרך כח ‹ י'תקפב לקו"ש חט"ו ע' 185

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.