ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ג

165

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג. הקושי בפסוק הוא על כל המילים שמצטט רש"י

אך ההסבר הוא כדלהלן:

רש"י רוצה לענות בפירושו על קושי הקיים בכל שלוש המילים "האהלה שרה אמו", שאם לא כן, לא היה מצטטן. הרי התורה מתכוונת לספר, שכאשר הגיעה רבקה עם אליעזר, ואליעזר סיפר ליצחק, מיד עם הפגשם בחוץ, את הקורות אותו, הכניס יצחק את רבקה לאהל ולקחה לאשה – ואם כן, היתה התורה צריכה לכתוב רק "ויביאה יצחק (אליו^*) ויקח את רבקה ותהי לו לאשה". מה מוסיפות לענין המילים "האהלה שרה אמו"¹⁸?

לפי הדברים הנ"ל ברור, שהמילים "האהלה שרה אמו" מוסיפות להבנת המאורע "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה" – התורה מציינת באמצעותן סיבה שהביאה להחלטת יצחק לשאת את רבקה לאשה, ועד אז עדיין לא היה הדבר מוחלט בדעתו.

כלומר, למרות שאליעזר סיפר ליצחק על האופן הניסי שבו התרחשו המאורעות בשליחותו, בדיוק לפי הסימנים שהציב לעצמו – "גלה לו ניסים שנעשו לו, שקפצה לו הארץ, ושנזדמנה לו רבקה בתפילתו"¹⁹, שכל אלה היוו אצל אליעזר הוכחות לכך ש"אותה הוכחת לעבדך ליצחק"²⁰ – שרבקה מתאימה במעלותיה להיות אשת־יצחק, למרות כל זאת עדיין לא היה יצחק בטוח לגמרי שהיא מתאימה למשפחתו, לצדקות שרה אמו וכו'. (למרות שלמטרה זאת שלח אברהם את אליעזר "אל ארצי ואל מולדתי"²¹) עד שהיה "ויביאה... האהלה שרה אמו"²².

וכיוון שעל ידי ש"ויביאה יצחק האהלה..." הובררה אצל יצחק ההחלטה לשאתה, הכרחי לומר שהוא ראה ניסים ונפלאות גדולים מן הקודמים, שאלה הוכיחו לו את התאמתה המוחלטת למשפחת אברהם, ובמיוחד לשרה²³.

הערות

*. ע"ד ויצא כט, כג. או שג"ז מיותר, כיון שמסיים "ותהי לו".
18. להעיר מקושיית האלשיך כאן: ולא הול"ל אלא ויקח את רבקה.
19. פרש"י כד, סו.
20. פרשתנו כד, יד. וראה בפרש"י.
21. פרשתנו כד, ד. וראה פרש"י שם, יד. שם, כא (ד"ה משתאה: (דאף "שראה דברו קרוב להצליח – כי נתקיימו סימניו כו', מ"מ) "אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לאו").
22. וכן משמע קצת מב"ר שם, שלאחר שמבאר הענינים שהיו אצל שרה וחזרו כשבאת רבקה, מסיים: וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו* .. מיד ויביאה יצחק האהלה. ובפשטות, הכוונה שם היא גם להמשך הכתוב "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה". וכ"ה דעת ר"י (עכ"פ – ראה לקמן הערה 33, שי"ל שאין בזה מחלוקת) בפדר"א (פט"ז) שלאחר שהביאה האהלה החליט ליקח אותה לאשה (אלא ששם הוא מטעם אחר). וראה אלשיך ומלבי"ם כאן.
23. ועפ"ז מובן (נוסף על המבואר לקמן בפנים "ד) מה שלא הביא רש"י הא ד"דלתות פתוחות לרוחה" שבמדרש, כי אי"ז חידוש שנתוודע אודותו רק כשהביאה האהלה, שהרי ידע ע"ד גמ"ח שלה לפנ"ז מהנהגתה עם אליעזר (כד, יח ואילך. וראה פרש"י כד, יד). ואפי' את"ל (בדוחק*) שהי' בזה חידוש על ההנהגה עם אליעזר בזה שהי' (דלתות פתוחות) לרוחה, הרי לא הי' בזה נס שזה דוקא ישפיע ויחליט שיצחק יקח את רבקה ולא הנסים כו' ל שסיפר לו אליעזר.
. ומזה משמע, שד' דברים אלו גרמו שישא את רבקה ולא (רק) מה שקוצה חלתה בטהרה כו' (ראה לעיל הערה 14). והל' "עושה כמעשה אמו", י"ל ע"ד פירוש הגו"א ברש"י בפסוק שלפנ"ז (כד, סו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.