164

שמביא רק את הפרט של "נר דלוק", למרות שדרכו רחוקה יותר מדרך הפשט מאשר רש"י). ( ב. ההנחה שרש"י מביא

את דבריו כמדרש,

וסתירתה

ייתכן היה לומר שרש"י אינו מביא פרטים אלו מפני הכרח הקיים בפשוטו של מקרא, אלא הוא מביא זאת כדרש ממדרש רבה, בקשר לפשט הפסוק. ולכן מציין רש"י את המקור בסוף דבריו¹¹, "בראשית רבה"¹². (מכתבי היד של פירוש רש"י¹³ ניכר שציון מקור זה הוא לשון רש"י, ולא הוספה של מעתיקים, כבמראי־מקומות רבים אחרים בפירושו).

על־פי הנחה זו, שדברי רש"י מובאים כדרש מן הדרשה שבבראשית " רבה, קשה:

(א) מדוע משמיט רש"י את הפרט הרביעי המוזכר במדרש: "דלתות פתוחות לרווחה", שגם בכך היתה רבקה "דוגמת שרה אמו"¹⁴; (ב) מדוע מביא רש"י ג' הפרטים באופן שונה והפוך מהסדר שהם מובאים במדרש

"ענן קשור על פתח האהל .. ברכה .. ונר דלוק וכו'")^*.

נוסף לכך בלתי מובן:

הלא רש"י אינו מציין בדרך־כלל מקור לפירושיו המיוסדים על דברי חז"ל, כי גם אלה מבוססים ולקוחים מפשט הכתוב¹⁵, ובמקרה שבו אין הפירוש מותאם לחלוטין לפשוטו של מקרא, והוא מובא ע"י רש"י משום שהפירוש הפשוט איננו "חלק" וכדומה¹⁶, רומז רש"י לכך בהקדימו לפירושו מילים כגון: "רבותינו דרשו" ולשונות דומים¹⁷.

אי־לזאת קשה: אם שלושת הפרטים מובאים בגלל הכרח בפשוטו של מקרא, אין רש"י צריך להוסיף

בבראשית רבה". ואם אין הדבר כך, והם מובאים כמדרש חז"ל הקשור לפשט, היה על רש"י להקדים ולציין: רבותינו דרשו שכל זמן...