166

ואכן, ניסים אלו מרומזים, כדברי רש"י, במילים "האהלה שרה אמו". " יצחק ראה נס מיוחד בקשר ל"האהלה", נס מיוחד בקשר ל"שרה" ונס מיוחד בקשר ל"אמו".

ד. הנסים מרומזים במילים "האהלה" שרה" אמו"

" " כ

במלה "האהלה" נרמז נס המציין את האהל הזה ומבדילו משאר האהלים, עד שהוא נקרא האהלה" – בה"א הידיעה: " האהל המפורסם, וזהו הנס של "ענן קשור על האהל".

בדומה לכך כבר למדנו על הפסוק²⁴ "וירא את המקום מרחוק" – שהבדלתו בקדושה משאר המקומות, עד שהוא נקרא המקום – בה"א הידיעה, היתה ע"י העובדה ש"ענן קשר על ההר".

מובן, אם כן, שגם ההדגשה

האהלה" – מורה על הנס הזה של "ענן קשור על האהל", שבאמצעותו הובדל האהל מאהלים אחרים.

"שרה": הנס שיש לו קשר מיוחד לשרה מובן מדברים קודמים בתורה (בפ' וירא).

כאשר באו המלאכים אל אברהם

"אורחים", הוא התעסק בעצמו בהכנת והגשת המאכלים. בענין זה מספרת התורה על יוצא־דופן אחד בלבד:

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי... סולת לושי ועשי עוגות"²⁵. על אף השתדלותו הרבה של אברהם בקיום מצוות הכנסת אורחים, עד כדי כך שבעצמו "רץ" והביא בן בקר²⁶ (למרות כאבו הגדול ביום ההוא), הוא הניח לשרה את לישת והכנת העיסה²⁷ – כי זהו דבר השייך דוקא לה.

כאשר מציין פסוקנו שנעשה נס בענין הקשור במיוחד לשרה, מובן, אם כן, שזהו נס הקשור לעיסה: "ברכה מצויה בעיסה".

"אמו": גם "בן חמש למקרא" מרגיש ושם לבו לכך שהדלקת הנרות בערב שבת הוא ענין השייך במיוחד לנשים,

"אמו".