149
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לגבי בני ישמעאל, למרות שהם "תולדות ישמעאל בן אברהם", בכל זאת מיד מוסיפה התורה ומדגישה "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה"52 – מציאותו של ישמעאל, וכל תולדותיו עד סוף כל הדורות היא "ילדה... שפחת שרה", ללא השוואה כלל ליצחק בן שרה53.
לפי זה מובן מדוע רמוזה בתורה החזרה בתשובה של ישמעאל בקשר לקבורת אברהם, בכך ש"הוליך את יצחק לפניו": עיקר חטא ישמעאל, שבגללו היה אברהם מוכרח לשלחו ביחד עם הגר, היה טענתו שהוא ה"בכור" ו"נוטל פי שנים"54. הוא לא הכיר באמת, שהוא בן השפחה בלבד, שאיננו יורש, והיורש האמיתי הוא יצחק "בן הגבירה"55, כפי שאכן אמרה שרה "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק".
לכן רמוזה חזרתו בתשובה (א) דוקא בענין הקבורה, לאחר פטירת אברהם, שאז ניכר במעשה, שהוא איננו מחשיב עצמו ליורש. (ב) דוקא בזה שהוא הקדים אז את יצחק, הוא הכיר באמת, והודה בכך שיצחק הוא היורש, החייב בקבורתו, והוא בן השפחה56.
זהו הקשר בין הענינים שבפרשה לבין שמה, "חיי שרה", שהרי בם מודגשת ההשפעה של עבודתה57, ה"חיים" האמיתיים: גילוי ההבדל שבין יצחק לישמעאל, בין יהודים לבין לא־יהודים.
ז. מציאות הגוי היא "בשביל ישראל"
הסבר עמוק יותר לענין זה הוא: כל מציאות השמים והארץ וכל צבאיהם כולל אומות העולם, היא "בשביל ישראל"58, כל מטרת הבריאה היא ישראל. לכן, אם אין הם מגשימים את כוונת בריאתם, אין סיבה לקיומם.
לפי זה ניתן להסביר, בדרך האפשר, את משמעותן של שבע מצוות בני נח59: מצוות אלה אינן ענין בפני עצמן, אלא גם הן בשביל ישראל ובשביל התורה. כדי שישראל יוכלו לקיים תורה ומצוות, ולהשרות בעולם
הערות
- 52. דע"פ פשוטו א"מ דלכאורה מיותר. זה שנאמר "ואלה תולדות ישמעאל" מובן בפשטות שבא לספר שנתקיימה הבטחת הקב"ה לאברהם (לך יז, כ) "ולישמעאל שמעתיך גו'" (וראה רמב"ן שם, יח), אבל ההוספה "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם" מיותרת, ובפרט שכ"ז כבר ידוע.
- 53. להעיר מרשב"ם עה"פ (כה, יב). רמב"ן ורשב"ם ר"פ תולדות.
- 54. פרש"י וירא כא, יוד. ראה ב"ר פנ"ג, יא. תוספתא סוטה פ"ו ה"ג.
- 55. וי"ל שזה גרם והביא שאר הענינים שיצא לתרבות רעה וכו'. ראה פרש"י שם, ט. יא.
- 56. ראה ב"ר פס"ב, ג: כאן בן האמה חלק כבוד לבן הגבירה.
- 57. דאף שבפועל נעשו ע"י אברהם, הרי הי' זה מצד השפעת שרה עליו, וכמו השילוח דישמעאל שהי' בציווי שרה אלא שבפועל הי' ע"י אברהם.
- 58. פרש"י ר"פ בראשית. וראה ויק"ר פל"ו, ד.
- 59. בהבא לקמן – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 159 ואילך (ועוד). וש"נ.
בראשית רבה נ״ג:י״א - הטקסט מספריא
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית (בראשית כא, ט), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לִגְנַאי, וַאֲנִי אוֹמֵר בּוֹ דָּבָר לְשֶׁבַח, דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וַתֵּרֶא שָׂרָה וגו', אֵין מְצַחֵק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לט, יז): בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָנוּ לְצַחֶק בִּי, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אוֹתוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מְכַבֵּשׁ גִּנּוֹת וְצָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל צְחוֹק אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אֶת יִשְׁמָעֵאל בּוֹנֶה בִּימוֹסִיּוֹת וְצָד חֲגָבִים וּמַקְרִיב עֲלֵיהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה צְחוֹק אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ב, יד): יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֲמַר לֵיהּ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק נֵלֵךְ וְנִרְאֶה חֶלְקֵנוּ בַּשָּׂדֶה, וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל נוֹטֵל קֶשֶׁת וְחִצִּים וּמוֹרֶה כְּלַפֵּי יִצְחָק, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מְצַחֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כו, יח יט): כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים וגו' כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאוֹמֵר הֲלֹא מְצַחֵק אָנִי, וְאוֹמֵר אֲנִי בּוֹ דָּבָר לְשֶׁבַח אֵין לָשׁוֹן הַזֶּה שֶׁל צְחוֹק אֶלָּא לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אָבִינוּ יִצְחָק הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים, אָמַר לָהֶם יִשְׁמָעֵאל שׁוֹטִים אַתֶּם, אֲנִי בְּכוֹר וַאֲנִי נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁמִּתְּשׁוּבַת אִמֵּנוּ שָׂרָה לְאַבְרָהָם (בראשית כא, י): כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי, אַתָּה לָמֵד, כִּי לֹא יִירַשׁ עִם בְּנִי אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ יִצְחָק, וְעִם יִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בְּנִי, קַל וָחֹמֶר עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.
בראשית רבה ס״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כה, יא), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אַחֲרֵי, חָזַר הָעוֹלָם לַאֲחוֹרָיו, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, מִיָּד (בראשית כו, טו יח): וְכָל הַבְּאֵרֹת וְגו' וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם. (יהושע א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה', מִיָּד פָּסַק הַבְּאֵר וְעַנְנֵי כָּבוֹד וְהַמָּן. (שופטים א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, מִיָּד נִתְגָּרוּ בָּהֶן יְתֵדוֹת הָאָרֶץ. (שמואל ב א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל (שמואל א לא, א): וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל. מְתִיבִין חַבְרַיָּא לְרַבִּי סִימוֹן וְהָכְתִיב (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לָא אֲתָא רַבִּי סִימוֹן לְמֵימַר אֶלָא וַיְהִי אַחֲרֵי. אָמַר רַבִּי יוּדָן אִילוּלֵי שֶׁהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם כְּבָר חָזַר הָעוֹלָם לַאֲחוֹרָיו, דִּכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית כו, יח): וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה לֵאמֹר, וּכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. כְּתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵקִי וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים וגו', וּכְתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן קֹדֶם מִיתַת שְׁמוּאֵל (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי.
ויקרא רבה ל״ו:ד׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, א): וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ עוֹלָמִי עוֹלָמִי אוֹמַר לְךָ מִי בְּרָאֲךָ מִי יְצָרְךָ, יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ יַעֲקֹב יְצָרְךָ, כַּכָּתוּב: בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהֵמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מ, טו): הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי יִצְחָק אָמַר שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (תהלים עח, ה): וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְאֵין עֵדוּת הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ל, יט): הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. אָמַר רַבִּי אַחָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ הַכֹּל לֹא נוֹצָר אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה י, טו): לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב יָצַר הַכֹּל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַבְרָהָם לֹא נִצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי שִׁלְטוֹן וְיָצָא דִינוֹ לִפְנֵי שִׁלְטוֹן לִשָּׂרֵף, צָפָה אוֹתָהּ הַשִּׁלְטוֹן בָּאִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁלּוֹ וְרָאָה שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד בַּת שֶׁהִיא נִשַּׂאת לַמֶּלֶךְ, אָמַר כְּדַי הוּא לְהִנָּצֵל בִּזְכוּת בִּתּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד, כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי נִמְרוֹד לִשָּׂרֵף, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲקֹב עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אָמַר כְּדַאי הוּא לִנָּצֵל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כט, כב): כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַבְרָהָם עַצְמוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְאֵין צְדָקָה וּמִשְׁפָּט אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ד): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.