110

שיחה א

וירא

א. פירוש רש"י על "ויאמרו אליו", והשאלות על כך

מן הפסוק¹ "ויאמרו אליו איה שרה אשתך..." מצטט רש"י את המילים "ויאמרו אליו" ומפרש: "נקוד על אי"ו שבאליו, ותניא² רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה, שאף לשרה שאלו איו אברהם. למדנו³ שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה⁴ על האיש" (ולאחר מכן ממשיך רש"י "בבבא מציעא אומרים...", כדלהלן ס"ב).

אין מובן:

א) פירוש רש"י הוא, לכאורה, על המילה "אליו" בלבד ("נקוד על אי"ו שבאליו") – מדוע הוא מצטט גם את המילה "ויאמרו"?

ב) רש"י מציין את שם בעל המאמר רק כאשר ציון השם תורם להבנת הענין – מה נוסף בהבנת הענין על־ידי הציון שכלל זה ("כל מקום שהכתב...") נאמר על־ידי רבי שמעון בן אלעזר?

ג) הכלל "כל מקום..." דורש הסבר: לשם מה יש להרבות נקודות עד שיהיה "נקודה רבה על הכתב (ואז) אתה דורש הנקודה" – הרי "כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב", ואם כך, די לנקד את מעט האותיות שאינן נדרשות, ואז ידרשו את אותן האותיות הרבות, שהן כתב, בלתי מנוקדות⁵?

ובעניננו: כדי לרמוז שצריך לדרוש את האותית אי"ו, די היה בנקודה אחת על האות למ"ד, ואז היו דורשים את האותיות אי"ו מפני הכלל שכ"שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב" – לשם מה יש צורך בניקוד על שלוש אותיות?

ד) בנוסף על הקשיים שבפירוש רש"י זה, יש כאן גם סתירה לפירוש רש"י מאוחר יותר: על המילים "ולא ידע בשכבה ובקומה"⁶ אומר רש"י

ובקומה... נקוד, לומר שבקומה ידע". רואים מכך, שהניקוד בא כדי