110
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
וירא
א. פירוש רש"י על "ויאמרו אליו", והשאלות על כך
מן הפסוק1 "ויאמרו אליו איה שרה אשתך..." מצטט רש"י את המילים "ויאמרו אליו" ומפרש: "נקוד על אי"ו שבאליו, ותניא2 רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה, שאף לשרה שאלו איו אברהם. למדנו3 שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה4 על האיש" (ולאחר מכן ממשיך רש"י "בבבא מציעא אומרים...", כדלהלן ס"ב).
אין מובן:
א) פירוש רש"י הוא, לכאורה, על המילה "אליו" בלבד ("נקוד על אי"ו שבאליו") – מדוע הוא מצטט גם את המילה "ויאמרו"?
ב) רש"י מציין את שם בעל המאמר רק כאשר ציון השם תורם להבנת הענין – מה נוסף בהבנת הענין על־ידי הציון שכלל זה ("כל מקום שהכתב...") נאמר על־ידי רבי שמעון בן אלעזר?
ג) הכלל "כל מקום..." דורש הסבר: לשם מה יש להרבות נקודות עד שיהיה "נקודה רבה על הכתב (ואז) אתה דורש הנקודה" – הרי "כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב", ואם כך, די לנקד את מעט האותיות שאינן נדרשות, ואז ידרשו את אותן האותיות הרבות, שהן כתב, בלתי מנוקדות5?
ובעניננו: כדי לרמוז שצריך לדרוש את האותית אי"ו, די היה בנקודה אחת על האות למ"ד, ואז היו דורשים את האותיות אי"ו מפני הכלל שכ"שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב" – לשם מה יש צורך בניקוד על שלוש אותיות?
ד) בנוסף על הקשיים שבפירוש רש"י זה, יש כאן גם סתירה לפירוש רש"י מאוחר יותר: על המילים "ולא ידע בשכבה ובקומה"6 אומר רש"י
ובקומה... נקוד, לומר שבקומה ידע". רואים מכך, שהניקוד בא כדי
הערות
- 1. פרשתנו יח, ט.
- 2. ב"ר פמ"ח, טו.
- 3. מ"ש רש"י "למדנו .. על האיש" – אינו מב"ר, כ"א מב"מ (פז, א): "תני כו' לימדה תורה " ד"א שישאל אדם באכסניא שלו", אלא שבב"מ לא נזכר "לאשה על האיש" – ראה תוד"ה למה ב"מ שם. ובארוכה מפרשי רש"י (רא"ם, יריעות שלמה (מהרש"ל), דברי דוד ועוד) כאן.
- 4. ברא"ם כאן לא גריס תיבות אלו. אבל ראה חדא"ג מהרש"א ב"מ שם. ובארוכה מפרשי רש"י כאן.
- 5. כקושיית המפרשים (ובנמוק"י ב"מ שם: מקשין העולם).
- 6. פרשתנו יט, לג.
בראשית רבה מ״ח:ט״ו - הטקסט מספריא
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וגו' (בראשית יח, ט), אל"ף יו"ד וי"ו נָקוּד, למ"ד אֵינוֹ נָקוּד, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כְּתָב רָבֶה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, נְקֻדָּה רָבֶה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, כָּאן שֶׁהַנְּקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, אַיּוֹ אַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אַיֵּה שָׂרָה כָּךְ אָמְרוּ לְשָׂרָה אַיּוֹ אַבְרָהָם. (בראשית יח, ט): וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כד): תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִנְּשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, י): אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וְלָמָּה תְּבֹרָךְ מֵהֶם, הֵן יָלְדוּ וְקִיְּמוּ אֶת הָעוֹלָם, וּמֶה הָיָה מוֹעִיל לָהֶם שֶׁאִלְמָלֵא הִיא כְּבָר הָיוּ אֲבוּדִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן הָאִמָּהוֹת, הֵן יָלְדוּ וכו' שֶׁאִלּוּלֵי הִיא כְבָר הָיוּ אֲבוּדִין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

