109

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

[ובמיוחד לפי המוסבר לעיל על פסק דין הרמב"ם, שענין הירושה נקבע בתוך קדושת הארץ באופן שגם לקדושה (השניה) אין לה הפסק, "קדשה לעתיד לבוא"].

מכך מובן, שמדובר כאן על ענין שלא ייתכן בו "מסחר" וכדו'. שהרי כל ארץ ישראל לגבולותיה "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", היא ירושה לעם ישראל ולכל יהודי, ולפיכך אין אף אחד יכול ח"ו לוותר על חלקו בארץ ישראל, והרצון למסור ח"ו חלקים מארץ ישראל נוגד לרצון ה', אשר "ברצונו נתנה לנו"67, כנחלת עולם.

וכאשר יהודים עומדים על־כך בתוקף הדרוש, לא מצד "כחי ועוצם ידי"68, אלא מפני שזוהי "נחלת עולם", של הקדוש־ברוך־הוא אלקי העולם לעם עולם, אזי מצליחים בכך –

עד אשר מתממש הייעוד "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"69, שאומות העולם יעזרו לישראל לקיים את רצון ה' בכלל ובענין זה במיוחד, עוד בזמן הגלות. וזה מזרז את ביאת משיח צדקנו, שאז תשתייך לישראל כל ארץ ישראל, כולל קני קניזי וקדמוני70, ו"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"71, במהרה בימינו ממש.

הערות

  1. 67. פרש"י ר"פ בראשית. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 8 ואילך, דמכיון שנתינת הארץ באה מהקב"ה ש"הוא בראה", ה"ז "נתינת" עצם מהותה של הארץ, (לא הבעלות על הארץ), הארץ עצמה נעשית "ארץ ישראל", ואין שייך " שינוי בזה (גם כשגלינו מארצנו). (משיחות כ"ף מנ"א ומוצש"ק ראה תשל"ח, שמחת בית השואבה תשכ"ד)
  2. 68. עקב ח, יז.
  3. 69. ישעי' מט, כג.
  4. 70. כנאמר לאברהם בברית בין הבתרים שם נתתי את הארץ הזאת גו' ואת הקני גו'".
  5. 71. צפני' ג, ט. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.