106

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ז. קדושה שניה אינה בטלה כשם שהחזקה אינה בטלה

לפי זה מתורצת גם השאלה הראשונה של ה"כסף משנה": כיון שהקדושה על־ידי יהושע חלה באמצעות כניסה באופן שנצטווה עליו – על־ידי כיבוש, שהכיבוש הוא " לקיחת דבר ממישהו נגד רצונו54, יוצא, שמצד הציווי קיימת כאן בתחילה בעלות של האומות על הארץ, והקדושה חלה כאשר מתגברים על האומות בכיבוש – ולכן "כיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש", כאשר מתבטלת ההתגברות על האומות55, מתבטלת הקדושה שנבעה ממנה.

ואילו בכניסה השניה לארץ, "כיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה": כשם שמשמעות החזקה כפשוטה היא בעלות מלאה של המחזיק, שהדבר שייך לו, ולא שהדבר נהיה שלו על־ידי לקיחתו מהזולת – כך מובן גם לגבי הקדושה שחלה באמצעות החזקה, שחלות הקדושה כרוכה בכניסתם לארץ

ל

ו השייכת להם גם לפני כיבוש יהושע, ולכן היא לא בטלה.

במילים אחרות: בעליית עזרא גרמה הבעלות (קנין הממון) על הארץ את קדושת הארץ, ולכן כשם שהעובדה ש"ארץ ישראל מוחזקת היא" אינה בטלה לעולם, וגם לאחר החורבן זוהי

ארצנו" ו"אדמתנו", כך אין בטלה גם הקדושה השניה הכרוכה בחזקה.

ח. שתי הקדושות – עבודת הצדיקים ובעלי תשובה

הסבר זה מתאים גם להסבר על ההבדל שבין קדושה ראשונה לקדושה שניה בפנימיות הענינים, שבזמן הקדושה הראשונה היו ישראל בדרגה של צדיקים, ובזמן הקדושה השניה – בדרגה של בעלי תשובה56.

אחד ההבדלים שבין שתי הדרגות הוא57: עבודת הצדיקים היא בעיקר בדרך של מלמעלה למטה – הם גורמים להתעלות ה"תחתון" באמצעות הורדת קדושה (בכח תורת ה') – הורדת אלקות מלמעלה. וכיון שההשפעה היא מלמעלה, אין היא קשורה כל־כך

"מטה", ולכן יכול להיות בה שינוי "הפסק" –

בדומה לקדושה הראשונה שעל־ידי כיבוש58, הבאה על־ידי התגברות על

הערות

  1. 54. ראה גם הון עשיר לעדיות שם. אלא שמבאר להסברא שהכבוש נוגע לקנין ובעלות הארץ.
  2. 55. ואין נפק"מ אם עכו"ם קונים בכבוש מלחמה, רק עצם העובדא "שנלקחה הארץ מידיהם", וכדמוכח עוד יותר מלשונו בהלכות תרומות שם, "שקדושה ראשונה לפי שהייתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעת"ל", ואינו מזכיר כלל שכבשוהו מישראל.
  3. 56. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 29 ואילך. ע' 68 ואילך. וש"נ.
  4. 57. ראה גם ד"ה תקעו תרס"א. ובכ"מ.
  5. 58. להעיר מהחילוק בפעולת התורה והמצות, דתורה היא באופן של כיבוש, ומצות באופן של בירור (ראה לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 348 ובהערה 11 שם), שבכללות זהו תוכן החילוק בין עבודת הצדיקים ועבודת התשובה (וראה לקו"ש שם ע' 66 ואילך ובהערות שם).

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ו ע' 106

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.