101

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

גדול מכח כיבוש, ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידינו בטלה חזקה. ב) ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש, וכי לא היה שם חזקה? אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש".

וידוע, שישנם מספר הסברים לדברי הרמב"ם:

הרדב"ז20 אומר: "ונראה לדעתו לפי שלא קדשוה בפה, אלא בימי עזרא קדשוה בפה". "

אך21 מלבד זאת שאין מוצאים ש"בימי עזרא קדשוה בפה", אין גם בדברי הרמב"ם שום רמז להסבר זה. אדרבה, הרמב"ם מסביר במפורש " שהקדושה השניה לא בטלה, לא מפני שקדשוה בפה, כי אם מפני ש"לא קדשוה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה", לעומת הקדושה הראשונה, שהיתה על־ידי כיבוש.

ב) ה"תוספות יו"ט"22 מתרץ את קושית ה"כסף משנה": "דסבירא ליה דכיבוש נכרים אתא ומבטל כיבוש ישראל, מה שאין־כן בחזקה שהחזיקו מיד מלך פרס שנתן להם רשיון להחזיק

ח בה, לא אתא כיבוש ומבטל לחזקה שהיתה מדעת הנותן".

אך עדיין לא תורצו שאלות ה"כסף משנה":

לגבי השאלה הראשונה – אם כיבוש נכרים במלחמה23 הוא קנין24 המבטל בעלות קודמת של ישראל, מה תוסיף העובדה שהבעלות הקודמת לא נקבעה על־ידי כיבוש אלא על־ידי "חזקה מדעת הנותן"? כיון שהיה קנין של כיבוש במלחמה על־ידי הנכרים, נשארת השאלה, כלשון ה"כסף משנה",

למה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידינו בטלה החזקה"*?

כך נשארת עדיין בעינה השאלה השניה: גם בכיבוש יהושע היתה חזקה

מדעת הנותן" – כנאמר שהגבעונים25 מסרו את עריהם לישראל26 – ואף־על־פי־כן אין הרמב"ם מבחין בין מקום למקום, והוא אומר לגבי כל ארץ ישראל "וכיון שנלקחה הארץ מידיהם

הערות

  1. 20. הל' תרומות שם.
  2. 21. כמו שהקשו במפרשים – ראה שו"ת חיים שאל (להחיד"א) ח"ב סל"ט ד"ה וחזה.
  3. 22. עדויות פ"ח מ"ו. ועד"ז במלא הרועים ע' קדושה ראשונה אות ט.
  4. 23. כולל – ג"כ יראת מלחמה, כמו כיבוש אנשי גבעון.
  5. 24. גיטין לח, א. ובתוס' שם. רשב"א וריטב"א שם. שו"ע אדה"ז שם ס"ג. חאו"ח סתרמ"ט ס"י. וראה בארוכה שו"ת דבר אברהם שם סי"א.
  6. *. נוסף על מה שהקשה בשו"ת דבר אברהם "א ס"י ס"ז.
  7. 25. ראה יהושע קאפיטל ט. ולהעיר ג"כ מעיר היבוסי שלא נכבשה ע"י יהושע (ראה יהושע טו, סג ובמפרשים שם. שופטים א, כא ובמפרשים. ש"ב ה, ו ובמפרשים), ודוד קנה אותו מארוונה בכסף מלא (ש"ב בסופו. דה"א כא, כב ואילך); ובמנ"ח מצוה רפד (אות ו'), דמכיון שמקום הזה נקנה רק בחזקה נתקדש גם לענין תרו"מ וחלה באופן שלא נתבטלה קדושתו בגלות נ"נ (כמו שבטלה קדושת כל הארץ). וראה לקמן שוה"ג הא' להערה 45.
  8. 26. ואף שזה הי' מחמת פחד מות, וא"כ צ"ל לכאורה שג"ז נכלל בגדר כיבוש כיון שהיו אנוסים, הרי מצינו (מרדכי גיטין פ"ה. וראה תרומת הדשן סע"ג. מל"מ הל' מכירה רפ"י ד"ה כתב הטור) שבאנסוהו ליתן מתנה אם הי' האונס באיום מיתה גמר והקנה.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך ל ‹ לך לך ‹ שיחה א ‹ 36 לקו"ש חט"ו ע' 101
  2. כרך ט ‹ דברים-שבת חזון ‹ שיחה א ‹ 28 לקו"ש חט"ו ע' 101

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-­מסעי מאותו ספר גיטין לח, א
  2. לקוטי שיחות כרך יב בחוקותי שיחה א מאותו ספר גיטין לח, א
  3. לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב מאותו ספר גיטין לח, א
  4. לקוטי שיחות כרך כא בא שיחה ג מאותו ספר גיטין לח, ב
  5. לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר גיטין לח, א
  6. תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו גיטין לח, א
  7. תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ גיטין לח, א
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמט דינים השייכים לערב שבת ה גיטין לח , ב
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ד גיטין לח, ב
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים י גיטין לח, א
  11. שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי א גיטין לח, א
  12. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ב) גיטין לח, ב
  13. שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) גיטין לח, סע"א
  14. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) גיטין דף ל"ח
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת גיטין לח , ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות גיטין לח, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת שם לח, ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים גיטין דף ל"ח
  19. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג גיטין לח, א