102

בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית"²⁷.

ג. הדבר תלוי בכך

שנאמרה נבואה על זה?

ה"תוספות יו"ט" ממשיך ואומר: "ואין להשיב מנתינת ה' יתברך שנתנה לישראל בראשונה, שיש להשיב שכמו שה' יתברך נתן לישראל הארץ, כך נבאו נביאיו שיעלו המחריבים ויטלו מהם, וכן נבאו על כורש מלך פרס שיחזירה. אבל על לקיחת האומה הזאת מידינו לא מצינו בה נבואה בפירוש, ולפיכך שלא כדין נטלוה מידינו ואין קרקע נגזלת".

אך לכאורה עדיין קשה להבין: ממה נפשך, אם כיבוש במלחמה הוא צורה של קנין מפקיע, שהוא "קנין גמור"²⁸ – לפי ההלכה, מהו ההבדל אם נאמרה נבואה על כיבוש זה או לא, הרי היה זה מעשה קנין²⁹?

אם הכוונה בכך היא³⁰ שנכרי אינו קונה על־ידי כיבוש במלחמה, וכיון שעל כיבוש נכרים זה (שלאחר הכיבוש השני) לא היתה נבואה, הרי "שלא כדין נטלוה" ואין כלל קשר בין דברים אלו לענין כיבוש במלחמה. ולעומת זאת, נבוכדנצר וכורש, "על־פי ה' כבשו" ולכן "הוראת שעה היתה ולהם נקנה בכיבוש"³¹ – הרי זה אינו מתאים להסבר הרמב"ם:

הרמב"ם מסביר את הסיבה להבדל בכך שהקדושה הראשונה היתה ע"י כיבוש והקדושה השניה ע"י חזקה, ולפי האמור לעיל אין הדבר תלוי בקנין של ישראל, אלא באופן הכיבוש של האומות

בגלות בבל יכלה הקדושה להתבטל, (גם אילו נתהוותה על־ידי חזקה), כי כיבוש נבוכדנצר היה כדין, ואילו בגלות השניה אין הקדושה בטלה (גם אילו נתהוותה על־ידי כיבוש), כי האומות כבשו שלא כדין.