91
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לקומי
ומכש"כ וק"ו; עצם הציווי ,זכור את אשר עשה לך עמלק גו' לא תשכח" -- מזכיר את עמלק, ובכ"ז אין בזה סתירה -- ע"פ פשש"מ, כג"ל - כי כשיזכור וימחה -- ה"ז הדרך שסו"ס ישכח זכר עמלק לגמרי:י,
עאכו"כ בנתינת בית המן.
וא"ו. והנה לאחכ"ז תמוה: איך אפשר לימחות זכרו של עמלק והרי מה שאירע לעמלק -- הוא כמה פרשיות בתורה *:, ואדרבא נצטווינו*: רק השמר לך גו' פן תשכח גו' ופן יסורו מלבבך. וכן, כנ"ל, הציווי דפרשתנו הוא, כל' הכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק".
ועכצ"ל (גם בפשש"מ) דאסורה זכירת עמלק לשם זכירה, ומחוייבת זכירת עמלק לשם מחיית זכרו. ולא עוד אלא
שלכתחילה מנהג הוא לכתוב שמו על עצים ואבנים בשביל למחותו ע"י הקשה יי, שהרי א"א לו לקיים מצות תמחה את זכר ** עמלק מבלי שיכתבו תחלה *:.
ולהעיר שעפ"ז צ"ע בנוגע לגונב מעני ע"מ לשלם תשלומי כפל כי יודע שלא יקבל באופן אחר *י, הקונה חמץ בפסח ע"מ לקיים ,תשביתו*:י, עושה ע'"ז עמ לקיים אבד תאבדון :י. ואכ"מ.
זה מ,יעה של תורה" שבפירש"י:
מבואר בחסידות ** דקליפת עמלק בעבודה הו"ע הקרירות, ,אשר קרך בדרך" -- שמקרר את האדם:י שלא להתפעל מאלקות כו'**, ומחיית זכר עמלק היא ע"י העבודה דקב"ע'י.
הערות
- 1. עצמם, ומוכרח מזה שהם עצמם אי"צ למחות, כ"א הזכר שעליהם. וראה תו*ת כאן.
- 4. אלא שעפיז צע"ק ממדרז"ל (הובא גם ברמב"ם סוף הל' מגלה) דימי הפורים לא יבטלו -- דא"כ גם זכר עמלק לא יבטל.
- 3. וראה מנ"ח (מצוה תרג): ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל בו' מ"מ הזכירה יהי' תמיד מ"ע.
- 4. וציע שכותב וה בדרך אפשר -- והרי עפמש"כ הרמב"ם כמצות הריגת ז' אומות (סהמ"צ מ"ע קפז -- בכמה דפוסים נשמט מפני הצענזאר -- הובא כחינוך מצוה תכ"ה) לכאורה, ודאי הוא.
- 5. ולכאורה מצינו כה"ג דע"ז הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה (סנה' םג ב) -- שאני התם דפי' טעמי' בשאילתות (יתרו סוף שאילתא גב) ,הואיל ומשתרי למקרי' בתורה אישתרי", היינו דהתורה הוציאתה מכלל האיסור, משא"כ כנדו"ד הרי סו"ס לא ימחה זכר עמלקי
- 6. ואתחנן ד, ט. ובמשנה (אבות פ"ג, מ"ה) ואפילו דבר אחד ממשנתו כו".
- 7. זג) ראה לעיל הערה 23.
- 8. משא"כ מצות מחיית זרע עמלק -- ולכן צ'"ל ההסברה בסהמ"צ (שם) דאפפי"כ נקרא ,נוהג לדורות".
- 9. ובאופן כזה אפשר לקיים המצוה -- גם לאחר ש,יכרת עמלק מכל וכל" -- ראה לעיל הערה 24.
- 0. ב"מ סא, ב. ובנ"כ,
- 1. עיין תוס' פסתים (כט, סע"ב) מל"ימ לרמב"ם ריש הל' חו"מ. ועוד.
- 2. ראה סהמ"צ להרמב"ם מל"ת ב שהזהירנו מעשות ע"ז לעבוד. ועד*ז בחינוך (מצוה כז) וברמב"ן -- הובא בחינוך שם.
- 3. ך"ה והי' כאשר ירים תר"פ אות ג. ד"יה זכור וד"ה והי" כאשר ירים תרצ"ד (קונטרס כה). ועוד.
- 4. וכדרז"ל בתנחומא (פרשתנו ט) הו" בא בפרש*"י כאן ,ל' קור".
- 5. ראה גם תו"א ד"ה זכור (פה, א ואילך). וראה לקו"ש ח"ו ע' 104 (סי"ג) ואילך.
- 66. ראה "ה והי' כאשר ירים משה תו"פ אות ד'. וד"ה הנ"ל תרצ"ד בסופו. וראה לקו"ש ח*ג בשיחה לפ' זכורי
ספר המצוות, מצוות עשה קפ״ז - הטקסט מספריא
היא שצונו להרוג שבעה עממין שישבו בארץ כנען ולאבדם, שהם שורש ע"ז ויסודם הראשון. והוא אמרו יתעלה החרם תחרימם. ובאר לנו בהרבה כתובים שסבת זה כדי שלא נלמוד מכפירתם. והנה באו כתובים רבים לרמוז על זה רוצה לומר על הריגתם לחזק בזה, ומלחמתם מלחמת מצוה. ואולי יחשוב חושב שזאת מצוה שאינה נוהגת לדורות, אחר ששבעה עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין ענין מנהג נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות, כי הצווי שנשלם בהגיע תכליתו מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע לא יאמר בו אינו נוהג לדורות, אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא. התחשוב כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיח אותנו באמרו כי מחה אמחה את זכר עמלק, אינו לדורות, זה לא יאמר, אבל נוהג בכל דור ודור כל זמן שנמצא מזרע עמלק מצוה להכריתו. וכן להרוג שבעה עממין ולאבדם צווי נצטוינו בו והוא מלחמת מצוה ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרדפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהן איש, וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו בימי דוד ונתפזרו הנשארים ונתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שרש, ולא בעבור שנכרתו תהיה המצוה שנצטוינו להרגם בלתי נוהגת לדורות ואפילו אחר כלותם ואבדם, מפני שאלה המצות אינן נקשרות בזמן ולא במקום מיוחד כמו המצות המיוחדות במדבר אבל הם נקשרות בו כל זמן שימצא שיהיה אפשר בו הצווי ההוא. ובכלל הנה ראוי לך להבין ולדעת ההבדל אשר בין המצות והדבר ההוא שנצטוינו עליו, כי פעמים הרבה תהיה המצוה נוהגת לדורות אבל יהיה הדבר שנצטוינו עליו כבר נעדר באחד מהמקומות מהדורות, ולא בהעדר הדבר שנצטוינו עליו תשוב המצוה בלתי נוהגת לדורות, אבל תהיה בלתי נוהגת לדורות כשיהיה הענין בהפך, והוא שיהיה דבר נמצא בענין אחד מן הענינים, והוא חייב לעשות המעשה אחד או משפט אחד בזמן מן הזמנים והוא היום בלתי נוהג אע"פ שהדבר ההוא נמצא באותו ענין, כמו לוי שהיה פסול במדבר והוא כשר אצלנו היום, וכמו שהתבאר במקומו. והבן זה השרש ושים אותו בלבבך. (שופטים ושוטרים הלכות מלכים פרק ה'):
משנה אבות ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
ספר המצוות, מצוות לא תעשה ב׳ - הטקסט מספריא
שהזהירנו מעשות ע"ז לעבוד, ואין חלוק בין שעשאה בידו בין שיצוה לעשותה. והוא אמרו יתברך לא תעשה לך פסל וגו'. ומי שעבר על לאו זה חייב מלקות, רוצה לומר לאו עשיית ע"ז ואף על פי שעשאה לו זולתו במצותו ואפילו לא עבד אותה. (וישמע יתרו, מדע הלכות ע"ז וחקות העכו"ם פ"ג):
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כג ‹ בלק ‹ שיחה א ‹ 169 לקו"ש חי"ד ע' 91
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב קדושים שיחה א מאותו ספר ב"מ סא, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב מאותו ספר ב"מ סא, ב
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה ב מאותו ספר ב"מ סא, א
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה ב מאותו ספר ב"מ סא, ב
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה ב מאותו ספר ב"מ סא, ב
- לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר ב"מ סא, ב
- לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב מאותו ספר ב"מ סא, ב
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת ב"מ סא, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז ב"מ סא, ב
- תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה ב"מ סא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו ב"מ סא, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת יא ב"מ דף סא , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים א ב"מ סא, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ג ב"מ סא , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה א ב"מ סא, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ב ב"מ סא, רע"ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ג ב"מ סא , רע"ב
- שיעורי הלכה למעשה טעות גוי ב"מ סא, א
- ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ט ב"מ סא, ב