66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
66 לקוטי
א. בהמשך למש'ג בריש פרשתנו ,ואת חוקת התורה", מביא במדרש : הפסוק 3 ,מי יתן טהור מטמא". וממשיך בכמה דוגמאות בעניני טומאה שאנו מוצאים בהם דבר והיפוכו [בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהורי. ועוד] ומסיים: מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם . . אמר הקב"ה חקה חקקתי גזרה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
ומדהביא במדרש כמה ענינים חוקיים שבטומאה וטהרה בחדא מחתא עם החוקה (דפרשתנו) דפרה אדומה*, ובהמשך למש"נ ,זאת חוקת התורת", ש'מ שהמדרש מפרש שב,זאת חוקת התורה" נרמז (לא (רק) החוקה דפרה אדומה, אלא (גם)) ה,חוקה"* שבכללות ענין הטומאות וטהרתן, שהיא ,צד
השווה" שבכל הדוגמאות -- כולל גם '
ענין פרה אדומה.
היינו, שה,חוקה" דפרה אדומה היא לא רק הגזירה שבפרטי דיני הפרה, אלא גם הגזירה שבהענין כללי דהד טומאה וטהרתה הבאה ע'י הפרה -- וכמחז'ל * ,לא המת מטמא ולא המים מטהרין אלא אמר הקב'ה חקה חקקתי
כו' דכתיב זאת חוקת התורה".
ובכללות יותר ובלשון הרמב"ם *: דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של האדם מכרעתו, והרי הן מכלל החוקים.
א. עם היות דב,זאת חוקת התורה" המדובר הוא בשייכות לטומאת מת וטהרתה, וכפשטות הכתובים, הרי זה בא לרמז גם על החוקה שבכללות הענין דטומאה וטהרה.
ב ידוע, שכל ענין שבתורה יש בו הוראה בעבודת כאו"א מבנ"י בכל מקום ובכל זמן, וכהלשון + ,והתורה היא נצחית". וגם המצות ודיני התורה שנוהגים רק בזמן שביחמ"ק קיים כו', ה"ז רק בנוגע לקיומן בגשמיות. אבל ברוחניות גם מצוות אלו הן למעלה מהגבלות דזמן ומקום *.
וכמו"כ בנדו"ד: עיקר קיום דיני טומאה וטהרה הוא בזמן שביהמ"ק . קיים י, אבל תוכן ענינם בעבודה הד רוחנית הוא קיים ושייך בכל זמן ומקום.
ועוד נקודה בזה: ההוראה ד,זאת חוקת התורה" שייכת לכאו"א, גם לכגון אלו ד,לא ידעי מאי קאמרי",
- שהרי גם הם מברכים ברכת התורה
-- הוראה -- כשקוראים פרשה זו
6 סוף הלי מקואות.
7 תגיא רפייז.
הערות
- 1. תנחומא פרשתנו ג. במדב"ר, יל"ש ריש פרשתנו.
- 2. איוב יד 4
- 3. ) מקומות שבהערה 1 -- מנגעים פ"ח מ"ב:
- 4. ד.העוסקים בפרה כו' מטמאין בגדים היא גופה מטהרת בגדים" (מקומות שבהערה 1 -- ממשנה דפרה פ"ד מ"ד).
- 5. ) תנהומא שם ח. במדב"ר פי"ט, ה. ילייש שם.
- 8. ראה גם לעיל ע' 16,
- 6. ראה לקו"ש כרך ג' ע' 985 וב" הנסמן שם.
משנה נגעים ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בהרת כגריס. ובה מחיה כעדשה. פרחה בכולו ואחר כך הלכה לה המחיה. או שהלכה לה המחיה. ואחר כך פרחה בכולו. טהור. נולדה לו מחיה טמא. נולד לו שער לבן. ר' יהושע מטמא. וחכמים מטהרין:
משנה פרה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל העסוקין בפרה. מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים. ופוסלים אותה במלאכה. אירע בה פסול בשחיטתה. אינה מטמאה בגדים. אירע בה בהזייתה כל העוסק בה לפני פסולה מטמאה בגדים לאחר פסולה אינה מטמאה בגדים. נמצאה חומרה קולה לעולם מועלין בה ומרבין לה עצים. ומעשיה ביום. ובכהן. המלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר. והמלאכה פוסלת במים. עד שיטילו את האפר:
במדבר רבה י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, דִּכְתִיב בָּהֶן חֻקָּה, אֵשֶׁת אָח, וְכִלְאַיִם, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. אֵשֶׁת אָח, דִּכְתִיב (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ וגו', וּבְלֹא בָנִים (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. וּכְתִיב בְּעֶרְוַת אֵשֶׁת אָח (ויקרא כ, כב): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי. וְכִלְאַיִם (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, וְסָדִין בְּצִיצִית מֻתָּר, וּכְתִיב בֵּיהּ חֻקָּה (ויקרא יט, יט): אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא טז, כו): וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָֹּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל הָאֲחֵרִים, וּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא טז, לד): וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם. פָּרָה מִנַּיִן, דִּתְנַן כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהִיא גוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ג ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.