219
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להשוותם" אפילו בענין דפליגייי, ואפילו בפי' שיהי' רחוק קצת " -- וגם בנדו"ד י"ל דגם הבבלי ס"ל כהירושלמי *י,
אף שנפסק הדין לענין רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים (וכן לענין שליש טהורים שליש זבין ושליש טמאי מתים :י) ש,הואיל ולא עשה רוב הקהל בראשון, לא יעשו אלו המיעוט הטמאים למת את השני":. -- ומסתייע אני בכמה מהבא לקמן -- בדברי המנ"ח (מצוה שפ). עיי"ש.
דהנה לשון הגמרא ,איש נדחה לפסח שני ואין צבור נדחה לפסח שני" :י ,ורובא לא מדחו לפסח שני": (ולא ,לא עבדי פסח שני"), משמע שהדיוק בזה הוא, דהא דליכא פסח שני בציבור, אינו דין בפסח שני (שהתורה לא נתנה לצבור ענין פסח שני), כי אם, דין הוא בפסח ראשון 5 (בדחיתו).
-- ונפק"מ ג"כ באם בזמן פסח ראשון היו הנדחים מעוט ולזמן פסה שני -- נעשו רוב (ע"י גרים שנתגיירו בנתיים וכיו"ב) --
ועוד דוה שנדחה -- היינו שהתורה: דוחה (ואוסרת) את עשיית הפסח מראשון לשני -- כ"ז הוא ב;איש" דוקא ולא בציבור. והוא בשני פנים: כאשר הם טמאי מתים, אין נדחים לפסח שני, ועושים את הפסח בראשון (בטומאה) יי. וכאשר הם טמאי זבים וכו', גדחים הן לגמרי מעשיית הפסח
הערות
- 9. תוד"ה והאמר יומא (פז, ב)
- 2. ) ראה יד מלאכי כללי שגי התלמודים ס"י. וש"נ. *20) ראה לקמן בהמכתב דסיון תשכ"ת.
- 1. פסחים 5, ב. רמב"ם הל' ק"פ פ"ז הלו.
- 2. ומב"ם שם ה" (כדעת רב פסחים פ5, א)
- 3. פסחים סז, א. ודלא כל' הספרי בהעלתך (ט, יג) : היחיד עושה כו' עושים כו', וראה צפעת פענח שם (בהעלתך ע' צח). עיי"ש.
- 4. פסחים פ5, ב. וממ"ש הרמב"ם שם ה"ו ,שהרי מיעוט עשו בראשון, כמו שבארנו" -- שכוונתו ב,כמו שבארנו" היא להלכה ד' (וראה בארוכה בביאור הרי"ף פערלא מ"ע נז (רמז, א ואילך)) -- מוכרח שהדין ,רובא לא מדתו כו'" הו"ע אתד עם הוין (פסחים 5, א) ,כל היכא דלא עבדי צבור בראשון, לא עביד יחיד בשני". (ודלא כפרש"י ,הואיל וטהרו זבין עכשיו כןו'". שלדעתו הם שני דינים שונים, כמובן). ומזה מוכח שפירוש ,כל היכא דלא עבזי כו'" הוא שלא עשו מפני שנדחו, כדלהלן בפנים.
- 5. ועפ"ז תובן פשטות ל' הש"ס בפסחים (בכ*מ) דחשבון רוב ומיעוט תלוי בהמצב בזמן פסח ראשון. וכ"פ במני"ח. ואף שבמחצה טמאין ומחצה טהורין ונשים עודפות על הטהורים, אין הטמאים עושים גם את השני (רמב"ם שם ה"ג) מפני שהנשים בשני רשות ונמצאו הטמאים מחצה ואין מחצה עושין את השני -- עכצ"ל הפי' -- ובהקדם דהדתי' בפ"ר יש בה ב' פרטים: נדחה מפ"ר, נדחה ונתחייב אז לפ"ש, ופרט השני אינו (בזמן פ"ר) בנשים -- .שהנשים בשני רשות". והא דמסיים <ואין מחצה עושין את השנ" ולא ,נדחין* (כבתחלת הפרק) -- הוא בל' פל הלכה זו ;עושין".
- 6. פסחים סו, סע"ב.
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ז׳ - הטקסט מספריא
רבים שהיו טמאי מת בפסח ראשון אם היו מיעוט הקהל הרי אלו נדחין לפסח שני כשאר הטמאים אבל אם היו רוב הקהל טמאי מת או שהיו הכהנים או כלי שרת טמאים טומאת מת אינן נדחין אלא יקריבו כולן הפסח בטומאה הטמאים עם טהורים שנאמר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם יחידים נדחים ואין הצבור נדחה ודבר זה בטומאת המת בלבד כמו שביארנו בביאת המקדש:
היו הקהל מחצה טהורים ומחצה טמאי מת כולן עושין בראשון והטהורים עושין לעצמן בטהרה והטמאים עושין לעצמן בטומאה ואוכלין אותו בטומאה ואם היו טמאי המת עודפין על הטהורים אפילו אחד יעשו כולן בטומאה:
היו האנשים מחצה טמאי מת ומחצה טהורים ובזמן שאתה מונה הנשים בכלל האנשים יהיו הרוב טהורים הטהורים עושים את הראשון והטמאין אינן עושין לא את הראשון ולא את השני אין עושין ראשון מפני שהן מיעוט ואין עושין את השני מפני שהנשים בשני רשות ונמצאו הטמאים מחצה ואין מחצה עושין את השני:
היו רוב הקהל זבים ומצורעים ובועלי נדות ומיעוטן טמאי מת אותן טמאי מת אינן עושין בראשון לפי שהן מיעוט ואין עושין השני שאין היחידים עושין את השני אלא בזמן שעשו רוב הקהל את הראשון וכאן הואיל ולא עשה רוב הקהל בראשון לא יעשו אלו המיעוט הטמאים למת את השני:
היו רוב הקהל טמאי מת ומיעוטן זבים וכיוצא בהן טמאי מת עושין את הראשון והזבין וכיוצא בהן אינן עושין לא את הראשון ולא את השני אינן עושין בראשון שאין נדחית בצבור אלא טומאת המת בלבד ואינן עושין בשני שאין עושין פסח שני אלא אם בא הראשון בטהרה אבל אם נעשה ראשון בטומאה אין שם פסח שני:
היו שליש הקהל טהורים ושליש זבים וכיוצא בהם ושליש טמאי מת אותן טמאי מת אין עושין את הראשון ולא את השני אינן עושין ראשון שהרי הן מועטים לגבי טהורים עם הזבים ובשני לא יעשו שהרי מיעוט עשו בראשון כמו שביארנו כיצד משערים הפסח לידע אם רוב הקהל טמאים או טהורים אין משערין בכל האוכלין שאפשר שיהיו עשרים נמנין על פסח אחד ומשלחין אותו ביד אחד לשחוט עליהן אלא משערין בכל הנכנסים לעזרה ועד שהן מבחוץ קודם שתכנס כת הראשונה משערין אותן:
יחיד שנטמא בספק רשות היחיד כמו שיתבאר במקומו הרי זה ידחה לפסח שני כשאר טמאי מת וצבור שנטמא בספק רשות היחיד יעשו כולן בטומאה:
פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל בטומאה שמתחילתו לא בא אלא לאכילה ואינו נאכל לכל טמא אלא לטמאי מת שנדחית להם הטומאה הזאת ולכיוצא בהן מטמאי מגע טומאות אבל הטמאים שהטומאה יוצאה עליהן מגופן כגון זבים וזבות נדות ויולדות ומצורעים לא יאכלו ממנו ואם אכלו פטורין מפי השמועה למדו שהנאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה והנאכל לטמאין אין חייבין עליו משום טומאה אפילו אכלו טמאי המת מהאימורים שלו פטורין בד"א שהפסח יאכל בטומאה כשנטמאו הצבור קודם זריקת הדם אבל אם נטמאו לאחר זריקת הדם לא יאכל:
שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הצבור קודם זריקה זורק את הדם והפסח לא יאכל גזירה שמא יטמאו אחר זריקה בשנה אחרת ויאכלוהו בטומאה היו כלי שרת טמאים בשרץ וכיוצא בו הואיל ואינן מטמאין את האדם כמו שיתבאר במקומו אף על פי שמטמאין את הבשר לא יעשוהו אלא הטהורים ויאכל אף על פי שהוא טמא מוטב שיאכל בטומאת בשר שהיא בלאו ולא יאכלוהו טמאי הגוף שהם בכרת כמו שביארנו בפסולי המוקדשין:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 60 לקו"ש חי"ב ע' 219
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך לב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ פסחים סז, א
- ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח פסחים סז, א-ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א