218

לאחר מכן הוא ממשיך: "וזה שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חלק נחלתו, פירוש כמו חבל על דרך משל שראשו אחד קשור למעלה וקצהו למטה", כאמור לעיל.

בכך אין מובן: מן הפסוק "(כי חלק ה' עמו) יעקב חבל נחלתו" יודעים, לכאורה, שהנשמה שלמטה קשורה לשרשה, כחבל, שקצהו שלמטה קשור לראשו שלמעלה, אך אין יודעים מכך לאיזו דרגה של שורש הנשמה. ואם כך, מהו הקשר של פסוק זה לנאמר – לפני כן, שהנשמה נובעת מ"בחינת פנימיות...", אשר מפני קשר זה נאמר שם "וזהו שכתוב..."?

הכרחי אפוא לומר, שההוכחה מן הפסוק לענין ש"המשכת וירידת הנפש האלקית לעולם הזה... נמשכת מבחינת פנימיות..." היא בעיקר מן המלים "כי חלק הוי' עמו", ולא מהמלים "יעקב חבל נחלתו", כי שם הוי' "מורה¹⁵ על פנימיות החיות",

ובהביאו את סוף הפסוק "יעקב חבל נחלתו" מוסיף אדמו"ר הזקן עוד ענין¹⁶, שגם לאחר שהנשמה נמשכה למטה – כלומר, הדרגה שאינה צריכה להימשך כל פעם מחדש – עדיין היא קשורה לשרשה כחבל, שגם לאחר שנמשך למטה הוא עדיין קשור אל ראשו שלמעלה.

ולאחר שהוא מסביר שני ענינים אלו

לגבי "המשכת וירידת הנפש האלקית..." ולגבי הנפש האלקית שכבר ירדה לגוף – הוא מתחיל להסביר כיצד פוגמות העבירות בשני ענינים אלו של הנשמה, ובאותו סדר שבו מופיעים ענינים אלו לפני כן:

בתחילה הוא מבאר מה גורמות העבירות לדרגה של "ויפח", ל"המשכת וירידת הנפש האלקית" כפי שהיא נמשכת מהבל העליון, שהעבירות אינן