217
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מלכתחילה), לכן יש הבדל בין איסורי כרת לבין עבירות אחרות, שאיסור כרת מנתק את החבל כולו, ועבירות אחרות מנתקות רק את החבל הדק;
ויש גם דרגה נמוכה יותר ב"יעקב חבל נחלתו", שבה הקשר שבין הנשמה שלמטה לנשמה שלמעלה אינו באופן שהנשמה שלמטה טפלה ו"קצה" של הנשמה שלמעלה, אלא גם היא "ראש" ועיקרית כשלעצמה
– ובדרגה זו אין אף פעם ניתוק13. וכיון שבדרגה זו ה"ראש שלמטה" קשור ל"ראש שלמעלה" תמיד, אף בשעת החטא, לפיכך "על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו" מושך האדם גם את ה"ראש שלמעלה" להיכלות הסטרא ו אחרא, כביכול.
ה. "ויפח" באמצע ההסבר על "חבל"
על הסבר זה, שהענין של "ויפח" והענין של "יעקב חבל נחלתו" רומזים לשתי דרגות שונות, יש, לכאורה, לשאול:
בתחילה מובא באגרת התשובה הפסוק "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", ומוסבר על כך: "פירוש כמו " חבל על דרך משל, שראשו אחד קשור למעלה וקצהו למטה". לאחר מכן מוסברת המשמעות של "ויפח", שכאשר יש דבר שחוצץ ומפריד – עונותיכם מבדילים – אין מגיע הבל העליון, ולבסוף נאמר "וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה ...".
מכך שהענין של "ויפח" מופיע בתוך ההסבר על הענין של "חבל", מוכח, לכאורה, שהוא חלק מענין ה"חבל", וכיצד ייתכן לומר, ש"ויפח" ו"חבל" הן דרגות שונות?
אך כאשר מעיינים באגרת התשובה רואים, שלא זו בלבד שמהמשך הענינים שם אין סתירה לאמור לעיל, אלא להיפך, משם מוכח ש"ויפח" "יעקב חבל נחלתו" הן אכן שתי דרגות שונות, כפי שיוסבר להלן.
ו. שתי דרגות בנשמה והפגיעה בהן על ידי העבירות
בתחילת הפרק אדמו"ר הזקן מבאר ומדגיש ש"המשכת וירידת הנפש האלקית לעולם הזה להתלבש בגוף האדם" היא "מבחינת פנימיות ומקור הדיבור", ומביא לכך הוכחה מן הפסוק
ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", שהרי "מאן דנפח..."14.
הערות
- 13. וענין זה הוא גם בזמן הבית, כנ"ל הערה 7. אלא שישראל, להיות שהיו אז "במדריגה עליונה", לא היו מקבלים חיות מבחי' ה"א תתאה כמו שהיא בגלות בהיכלות הסט"א.
- 14. שבזה מחדש על מ"ש לפנ"ז בפ"ד – כי שם מבאר ששרש הנשמה היא מבחי' פנימיות, ובפ"ה מחדש שגם המשכתה וירידתה לעוה"ז להתלבש בגוף האדם, אף שזהו "ע"י בחי' האותיות שבמאמר נעשה אדם" (לעיל פ"ד (צד, א)), הוא ג"כ מבחי' פנימיות. אלא שפנימיות זו היא בחי' "פנימיות ומקור הדיבור". וראה גם בלקו"ש ביאורים בלקוטי לוי"צ הנ"ל ע' 87 ואילך (ובהנסמן בהערה *27 שם). ועפ"ז יובן: (א) מה שדוקא בפ"ה (משא"כ לעיל פ"ד ובח"א רפ"ב) מביא גם סיום הכתוב "ויהי האדם לנפש חי'", שגם מה שהאדם נעשה לנפש חי', חיבור הנפש והגוף, הוא מ"ויפח". (ב) מה שכותב "מאן דנפח וכו'" – ואינו כותב בפירוש "מתוכו נפח" – כי (נוסף על מה שסומך על מ"ש לעיל (שם)) פנימיות זו אינה "מתוכו ממש" ורק "פנימיות ומקור הדיבור". (ג) מה שדוקא כאן מביא גם "יעקב חבל נחלתו" – כי זוהי הוכחה ש"כי חלק הוי' עמו" הוא גם בנוגע להמשכת א וירידת הנשמה, כדלקמן הערה 16. – וראה גם לקוש ביאורים בלקוטי לוי"צ הנל ע' 87 ואילך (ובהנסמן בהערה *27 שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

