217

מלכתחילה), לכן יש הבדל בין איסורי כרת לבין עבירות אחרות, שאיסור כרת מנתק את החבל כולו, ועבירות אחרות מנתקות רק את החבל הדק;

ויש גם דרגה נמוכה יותר ב"יעקב חבל נחלתו", שבה הקשר שבין הנשמה שלמטה לנשמה שלמעלה אינו באופן שהנשמה שלמטה טפלה ו"קצה" של הנשמה שלמעלה, אלא גם היא "ראש" ועיקרית כשלעצמה

– ובדרגה זו אין אף פעם ניתוק¹³. וכיון שבדרגה זו ה"ראש שלמטה" קשור ל"ראש שלמעלה" תמיד, אף בשעת החטא, לפיכך "על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו" מושך האדם גם את ה"ראש שלמעלה" להיכלות הסטרא ו אחרא, כביכול.

ה. "ויפח" באמצע ההסבר על "חבל"

על הסבר זה, שהענין של "ויפח" והענין של "יעקב חבל נחלתו" רומזים לשתי דרגות שונות, יש, לכאורה, לשאול:

בתחילה מובא באגרת התשובה הפסוק "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", ומוסבר על כך: "פירוש כמו " חבל על דרך משל, שראשו אחד קשור למעלה וקצהו למטה". לאחר מכן מוסברת המשמעות של "ויפח", שכאשר יש דבר שחוצץ ומפריד – עונותיכם מבדילים – אין מגיע הבל העליון, ולבסוף נאמר "וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה ...".

מכך שהענין של "ויפח" מופיע בתוך ההסבר על הענין של "חבל", מוכח, לכאורה, שהוא חלק מענין ה"חבל", וכיצד ייתכן לומר, ש"ויפח" ו"חבל" הן דרגות שונות?

אך כאשר מעיינים באגרת התשובה רואים, שלא זו בלבד שמהמשך הענינים שם אין סתירה לאמור לעיל, אלא להיפך, משם מוכח ש"ויפח" "יעקב חבל נחלתו" הן אכן שתי דרגות שונות, כפי שיוסבר להלן.

ו. שתי דרגות בנשמה והפגיעה בהן על ידי העבירות

בתחילת הפרק אדמו"ר הזקן מבאר ומדגיש ש"המשכת וירידת הנפש האלקית לעולם הזה להתלבש בגוף האדם" היא "מבחינת פנימיות ומקור הדיבור", ומביא לכך הוכחה מן הפסוק

ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", שהרי "מאן דנפח..."¹⁴.