158
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
א) שעל ידי "עיר אלקינו" ניכר ש"גדול הוי'". כי "הגדולה זו מעשה בראשית"36 של הוי' מלשון "מהווה" באה לידי ביטוי בפועל על ידי שם אלקים, כדלעיל. ולכן נאמר דוקא "עיר אלקינו", מושג המצביע על ריבוי והתחלקות, כי עיר היא בתים רבים, וכל בית הוא אבנים רבות32.
ב) שעל ידי "עיר אלקינו" נעשית הגדולה האמיתית37, גדולה עצמית, הנעלית אף מ"ולגדולתו אין חקר"38 – הגדולה של שם הוי' מצד עצמו39.
ג) על ידי העבודה של "עיר אלקינו" – שבני ישראל עושים מריבוי הנבראים, המתהווים מ"אלקינו", מכון ליחודו יתברך, כשם שעיר נבנית מאבנים ומבתים רבים, ובכך מתבטאת האחדות הבלתי מוגבלת, כדלעיל – על ידי כך נעשה ה"גדול" האמיתי, המראה40 על "בלי גבול" אמיתי.
י. הבנת חסידות בשכל האדם
זהו הקשר של הפסוק "גדול הוי'... בעיר אלקינו" לאדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד:
א) על ידי כך שאדמו"ר הזקן הוריד את החסידות לאפשרות של קליטתה בחכמה בינה ודעת, עד שכל אחד יוכל להבין זאת, התגלתה תורת הבעל־שם־טוב בגילוי שכלי לכולם.
ב) על ידי כך נוספה שלימות בתורת הבעל־שם־טוב. כידוע41, שעל ידי התלבשות החסידות בהכרה שכלית, נמשכת עצם פנימיות התורה.
ג) על ידי הסברת אחדות הוי' גם בכוחות השכל של האדם, התגלתה האחדות האמיתית של "אין עוד מלבדו"
שגם שכל האדם אינו נפרד וכו'42.
יא. אחדות אמיתית על־פי תורת הבעל־שם־טוב
אמנם, אחדות אמיתית נוצרת על ידי שהדברים מתבארים גם בשכל, כדלעיל, אך כיון שמהותו של השכל היא מציאת דעות לכאן ולכאן, להיפך מהאחדות, לכן צריכה היתה התחלת גילוי החסידות להיות באופן שאינו מלובש בשכל, כפי שנתגלתה על ידי הבעל־שם־טוב. ודוקא לאחר מכן, היא היתה יכולה להתגלות בחב"ד, שעל ידי כך מגיעים לשלימות, כדלעיל.
הערות
- 36. ברכות שם.
- 32.
- 37. להעיר מר"ה שם: בשני היו אומרים גדול הוי' .. שחילק מעשיו ומלך עליהן ונתעלה כו'.
- 38. תהלים קמה, ג. וראה מקומות שבהערה 32, ש"ולגדולתו אין חקר" הוא בחי' גדולת הוי' כמו שהוא מצד עצמו (טרם שנתצמצם ונתלבש בשם אלקים).
- 39. ד"ה ולקחתם לכם תרס"א (קרוב לתחלתו).
- 40. ראה שעהיוה"א שם: הגדול .. לאין קץ ותכלית. "
- 41. ד"ה פדה בשלום תרפ"ח (ע' עט). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 116 ואילך.
- 42. ראה לקו"ש שם ע' 152 בהערה, שמטעם זה נוגע במאד שאמונת היחוד תבא גם בהשגה – כי [נוסף לזה, שכל ענין, כשהוא נשאר רק באמונה ולא בא בהשגה, הרי אין האדם מיוחד עם הדבר שמאמין בו – בנוגע להענין ד"אין עוד מלבדו" נוגע זה ביותר. כי] כאשר נשאר איזה כח וענין שאין נרגש בו היחוד, ה"ז היפך ומנגד לענין אין עוד מלבדו".
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך ו ‹ כ"ד טבת ‹ שיחה א ‹ 39 לקו"ש ח"ט ע' 158
- כרך טז ‹ משפטים ‹ שיחה א ‹ 249 לקו"ש ח"ט ע' 158
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

