115

שיחה א

שופטים

א. "אך הנביא אשר יזיד...

את אשר לא צויתיו"

על הפסוק¹ "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר, ואשר ידבר בשם אלקים אחרים...", נאמר בגמרא²: "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי – זה המתנבא מה שלא שמע, ואשר לא צויתיו – הא לחבירו צויתיו, זה המתנבא מה שלא נאמר לו, ואשר ידבר בשם אלקים אחרים – זה המתנבא בשם עבודה זרה". מכך לומדים, שכל שלשת הסוגים של נביאי השקר – "מיתתן בידי אדם", כנאמר בסוף הפסוק "ומת הנביא ההוא", והכוונה היא למיתת חנק – בידי אדם.

לאחר מכן אומרת הגמרא³: "המתנבא מה שלא נאמר לו – כגון חנניה בן עזור...". ומוסבר בגמרא, שאת ה"נבואה" שאמר חנניה "כה אמר ה'... שברתי את עול מלך בבל"⁴, הוא למד בקל־וחומר מנבואת ירמיהו "כה אמר ה' צבאות הנני שובר את קשת עילם"⁵. וכיון שהוא למד זאת מנבואה שנאמרה לירמיהו, הרי זוהי כנבואה ש"נאמרה לחבירו", ולכן הוא מוגדר כ"מתנבא מה שלא נאמר לו".

מהרש"א מסביר, שחנניה בן עזור לא היה רק "מתנבא מה שלא נאמר לו", אלא גם "מתנבא מה שלא שמע". כי בנוסף למלים "שברתי את עול מלך בבל" הוא הוסיף לנבואתו דבר שהקדוש־ברוך־הוא כלל לא אמרו – "בעוד שנתים ימים"⁶. (והגמרא מציינת שם, ש"המתנבא מה שלא שמע כגון צדקיה בן כנענה", ולא מציינת כדוגמא לסוג זה את חנניה, מפני שצדקיה הוא לפני חנניה).

בכך מבאר מהרש"א את לשון הפסוק "לא שלחך ה' ואתה הבטחת את העם הזה על שקר"⁷, שהמלים "לא שלחך ה'" מתייחסות לנבואתו "שברתי את עול מלך בבל", אשר היתה אמנם אמת, אך "לא שלחך ה'" – "מתנבא מה שלא נאמר לו", ואילו המלים "ואתה הבטחת את העם הזה על שקר" מתייחסות להבטחתו "בעוד שנתים ימים...", אשר היתה שקר – "מתנבא מה שלא שמע".

ב. מיתה בידי אדם או

בידי שמים?

לפי זה מובן, לכאורה, הנאמר