97
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
זו": נסכים אינם כה חשובים כקרבנות. ולכן נאמר "ושברתם את מצבתם" לאחר "ונתצתם את מזבחתם" – תחילה את המזבחות המשמשים לקרבנות, ואחר כך את המצבות, שעליהן28 מנסכים נסכים29. לאחר מכן מחדשת התורה חידוש עצום, "ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלקיהם תגדעון" – למרות שאין משתמשים ב"אשריהם" וב"פסילי אלקיהם" לעבודת האלילים, כבמזבחות ובמצבות, אלא רק כמקומות30 לעבודה זרה31. ואחר כך מוסיפים ומחדשים יותר מכך: "ואבדתם את שמם" – למרות שאין זו עבודה זרה בעצמה, וכן אין הדבר קשור להקרבת קרבנות, לא לניסוך נסכים, וכן אין זה מקום לעבודה זרה, אלא זהו שם בלבד. ובמיוחד כאשר ב"שמם" נכללים גם שמות שאינם מבטאים חשיבות.
ד. פירוט ולא תוספת
אך רש"י אינו חפץ להסביר כך. כי המשמעות הפשוטה של "אשריהם" ועל־אחת־כמה־וכמה32 של "פסילי אלקיהם" היא – עבודה זרה בעצמה. ואם כך, אי אפשר לומר שהפסוק "ונתצתם..." מוסיף על "אבד תאבדון את אלקיהם", כי שריפת אשריהם וגדיעת פסילי אלקיהם הם איבוד אלקיהם. ואם כך הכרחי להסביר, שהפסוק "ונתצתם..." מבאר ומציין את הפרטים של "אבד תאבדון... את אלקיהם".
ולכך רומז רש"י בפשטות סגנונו: בכך שאין הוא מציין בפירושו את המלים של הפסוק – "מזבחתם", "מצבתם", "ואשריהם" – אלא את המלים "מזבח", "מצבה" ו"אשרה", הוא מבהיר, שפירושו "מזבח וכו'" אינו פותח ענין חדש, אלא זהו ההסבר לדבריו הקודמים "תאבדון מהם את אלקיהם (אשר על ההרים)": "אלקיהם..." שיש לאבדם הם: "מזבח וכו'".
ה. ביאור הפרטים של "אלקיהם"
לפיכך מוסיף רש"י דוקא בפסוקנו לגבי המצבה "והוא בימוס...", וכן לגבי האשרה – "אילן הנעבד", למרות שכבר ביאר זאת לפני כן – כי בכך
הערות
- 28. בפרש"י שופטים טז, כב "מצבת .. להקריב עלי'". אבל מצבה שברוב המקומות היא לנסך, כנ"ל בפנים.
- 29. להעיר ג"כ מפירוש מצבה שברמב"ם (הל' ע"ז פ"ו ה"ו) ורמב"ן (שופטים שם).
- 30. להעיר ג"כ מפירוש הרמב"ם (שם ה"ט) ורמב"ן (שם) ב"אשרה".
- 31. וגם ב' אלו הם בסדר ד"לא זו אף זו": (א) המקומות שנפסלו בהרים להעמיד שם את אלקיהם, אין בהם תפיסת ידי אדם כ"כ (שה"ה בדוגמת חק תוכות – ראה גיטין כ, א ופרש"י שם) כמו באשריהם. (ב) החשיבות ד"אלקיהם" באה מצד ההרים עצמם ולא (כ"כ) מצד הדברים שפיסלו בהם, משא"כ באשרה.
- 32. שהוא פשוט יותר מ"אשריהם". שלכן מפרש רש"י רק "אשרה – אילן הנעבד" ואינו צריך לפרש "פסילי אלקיהם".
רש"י על דברים ט״ז:כ״ב - הטקסט מספריא
ולא תקים לך מצבה. מַצֶּבֶת אֶבֶן אַחַת לְהַקְרִיב עָלֶיהָ אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם:
אשר שנא. מִזְבַּח אֲבָנִים וּמִזְבַּח אֲדָמָה צִוָּה לַעֲשׂוֹת, וְאֶת זוֹ שָׂנֵא, כִּי חֹק הָיְתָה לַכְּנַעֲנִיִּים, וְאַעַ"פִּ שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה לוֹ בִּימֵי הָאָבוֹת, עַכְשָׁיו שְׂנֵאָהּ מֵאַחַר שֶׁעֲשָׂאוּהָ אֵלּוּ חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה (עי' שם):
ולא תקים לך מצבה NEITHER SHALT THOU RAISE ANY MONUMENT — i.e. a monument of one stone (cf. Rashi on Deuteronomy 12:3), not even in order to sacrifice on it to Heaven (to God).
אשר שנא WHICH [THE LORD THY GOD] HATETH — An altar of stones and an altar of earth He has commanded you to make; this, however, He hates, because it was a religious ordinance amongst the Canaanites. And although it was pleasing to Him in the days of our Patriarchs (cf. Genesis 28:18), now He hates it because these (Canaanites) made it an ordinance of an idolatrous character (cf. Sifrei Devarim 146).
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי כוכבים שנאמר ולא תקים לך מצבה וכל המקים מצבה לוקה וכן אבן משכית האמורה בתורה אע"פ שהוא משתחוה עליה לשם לוקה שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה מפני שהיה דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפניה להשתחות עליה לפיכך אין עושין כן לה' ואינו לוקה עד שיפשוט ידיו ורגליו על האבן ונמצא כולו מוטל עליה שזו היא השתחויה האמורה בתורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב מאותו ספר גיטין כ, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור גיטין כ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין י גיטין כ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין כב גיטין כ , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין סה גיטין כ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ד גיטין כ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ז גיטין כ, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן לב (יא) גיטין כ, ב
- שו"ת אורח חיים סימן טו גיטין דף כ
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נג גיטין דף כ
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות גיטין דף כ
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין גיטין כ , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לג דין תיקוני התפילין ודיני הרצועות גיטין דף כ

