35

קרא לישראל "בני" פעם אחת, ואף בפעם זו אין ברור שזאת משום היותם תלמידיו, כדלהלן בסעיפים ג' וד', והרי יכול היה להביא הוכחה מכך ששלמה פונה לתלמידיו תדיר בכינוי "בני"?

שאלה זו אף קשה יותר:

הכינוי של חזקיהו לתלמידיו מופיע בדברי הימים, ואילו שלמה קורא לתלמידיו "בני" בספר משלי, ולכאורה, רש"י היה צריך להביא את ההוכחה מספר משלי, כי¹¹

(א) ב"סדרן של כתובים" מופיע ספר משלי לפני ספר דברי הימים¹², והוא אף נכתב לפני כן, שהרי ספר משלי נכתב על ידי חזקיהו וסיעתו, ואילו דברי הימים – על ידי עזרא ונחמיה¹³.

(ב) תוכנו של ספר דברי הימים הוא כשמו, ואילו התוכן של ספר משלי הוא הוראה לתלמידים, כנאמר בתחילתו "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה".

ומובן, שכאשר רוצים להביא הוכחה לגבי רב הקורא לתלמידיו "בנים", אין להזדקק לכך שמוצאים זאת פעם אחת בספר שתוכנו דברי הימים, כאשר לכל אורכו של ספר לימוד לתלמידים קורא הרב לתלמידיו בכינוי בני.

ג. השאלות על לשונו של רש"י

בנוסף לקושי מדוע אין רש"י מביא הוכחות ממקומות אחרים, מתעוררות מספר שאלות על דברי רש"י:

א) כאשר מביא רש"י את ההוכחה מ"בני הנביאים" הוא מוסיף את המילים "אשר בבית א־ל". ולכאורה, כדי להוכיח ש"תלמידים קרויים בנים" חשובות רק המילים "בני הנביאים". לשם מה הוא מצטט גם את המילים "אשר בבית א־ל"?

שאלה זו אף קשה יותר: ב"ספרי", שמשם מצטט רש"י את פירושו, מובאות רק המילים "(ויצאו¹⁴) בני הנביאים", ולא המילים "אשר בית א־ל". מדוע אפוא מוסיף רש"י מילים אלו?

פליאה נוספת (הקיימת גם לגבי ה"ספרי"): הביטוי "בני הנביאים" מופיע בתנ"ך¹⁵ לפני הפסוק "ויצאו בני הנביאים אשר בית א־ל". מדוע אין מובאת ב"ספרי" וברש"י הוכחה לכך