36

ש"תלמידים קרויים בנים" מהפעם הראשונה שבה נאמר "בני הנביאים"?

ב) יש הבדל נוסף בין לשון רש"י לבין לשון הספרי: בספרי נאמר "וכן אתה מוצא בחזקיה מלך יהודא שלמד כל התורה כולה לישראל". רש"י משנה זאת בשלשה פרטים: (א) הוא משמיט את "מלך יהודא". (ב) הוא כותב "תורה", ולא "כל התורה כולה". (ג) הוא מוסיף "לכל ישראל", ולא "לישראל" בלבד, כנאמר בספרי.

השמטת המילים "מלך יהודא" מובנת: תוספת זו אינה חשובה לעניננו. (ואדרבה, היא מאפשרת לטעות שחזקיהו קרא לישראל "בני" מפני שהיה מלכם (כדלהלן בסעיף יד), ולא מפני שלמדם תורה).

גם השמטת "כל התורה כולה" מובנת, כי, גם כאשר מלמדים פרק אחד או פסוק אחד כבר נקרא התלמיד בן.

[ואדרבה, אילו היה רש"י כותב "כל התורה כולה", שדוקא תלמיד כזה קרוי בן, היתה זו סתירה לפירושו "ושננתם לבניך – אלו התלמידים", שהרי מובן, שכאן מדובר גם על לימוד של חלק מהתורה].

אך אין מובן מדוע מוסיף רש"י "לכל ישראל": הרי גם כאשר מלמדים תורה ליהודי אחד, נקרא התלמיד בן.

ד. "כך הרב קרוי אב"

לאחר שרש"י מביא את ההוכחות לכך שתלמידים קרויים בנים, הוא מוסיף: "וכשם שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר: בנים אתם לה' אלקיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר¹⁶: אבי אבי רכב ישראל..." (שאלישע קרא לאליהו "אבי אבי" מפני שהיה רבו¹⁷).

בכך אין מובן:

א) לצורך הפירוש "לבניך אלו התלמידים" חשוב רק ש"התלמידים קרויים בנים". מדוע הוא מוסיף את כל הענין ש"הרב קרוי אב"?

ב) אם רש"י רוצה בכל זאת לציין זאת, די היה, לכאורה, באומרו "וכן הרב קרוי אב". מדוע הוא מאריך בלשונו "וכשם שהתלמידים קרויים בנים... כך הרב קרוי אב" – שהרב קרוי אב באותו אופן שהתלמידים קרויים בנים?

ג) כאשר מציין רש"י "וכשם שהתלמידים קרויים בנים" (לצורך ההמשך "כך הרב קרוי אב"), הוא מוסיף: "שנאמר: בנים אתם לה' אלקיכם". ולכאורה, זה עתה אמר זאת רש"י, והביא שלש הוכחות לכך שהתלמידים קרויים בנים, ומדוע עליו