36
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ש"תלמידים קרויים בנים" מהפעם הראשונה שבה נאמר "בני הנביאים"?
ב) יש הבדל נוסף בין לשון רש"י לבין לשון הספרי: בספרי נאמר "וכן אתה מוצא בחזקיה מלך יהודא שלמד כל התורה כולה לישראל". רש"י משנה זאת בשלשה פרטים: (א) הוא משמיט את "מלך יהודא". (ב) הוא כותב "תורה", ולא "כל התורה כולה". (ג) הוא מוסיף "לכל ישראל", ולא "לישראל" בלבד, כנאמר בספרי.
השמטת המילים "מלך יהודא" מובנת: תוספת זו אינה חשובה לעניננו. (ואדרבה, היא מאפשרת לטעות שחזקיהו קרא לישראל "בני" מפני שהיה מלכם (כדלהלן בסעיף יד), ולא מפני שלמדם תורה).
גם השמטת "כל התורה כולה" מובנת, כי, גם כאשר מלמדים פרק אחד או פסוק אחד כבר נקרא התלמיד בן.
[ואדרבה, אילו היה רש"י כותב "כל התורה כולה", שדוקא תלמיד כזה קרוי בן, היתה זו סתירה לפירושו "ושננתם לבניך – אלו התלמידים", שהרי מובן, שכאן מדובר גם על לימוד של חלק מהתורה].
אך אין מובן מדוע מוסיף רש"י "לכל ישראל": הרי גם כאשר מלמדים תורה ליהודי אחד, נקרא התלמיד בן.
ד. "כך הרב קרוי אב"
לאחר שרש"י מביא את ההוכחות לכך שתלמידים קרויים בנים, הוא מוסיף: "וכשם שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר: בנים אתם לה' אלקיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר16: אבי אבי רכב ישראל..." (שאלישע קרא לאליהו "אבי אבי" מפני שהיה רבו17).
בכך אין מובן:
א) לצורך הפירוש "לבניך אלו התלמידים" חשוב רק ש"התלמידים קרויים בנים". מדוע הוא מוסיף את כל הענין ש"הרב קרוי אב"?
ב) אם רש"י רוצה בכל זאת לציין זאת, די היה, לכאורה, באומרו "וכן הרב קרוי אב". מדוע הוא מאריך בלשונו "וכשם שהתלמידים קרויים בנים... כך הרב קרוי אב" – שהרב קרוי אב באותו אופן שהתלמידים קרויים בנים?
ג) כאשר מציין רש"י "וכשם שהתלמידים קרויים בנים" (לצורך ההמשך "כך הרב קרוי אב"), הוא מוסיף: "שנאמר: בנים אתם לה' אלקיכם". ולכאורה, זה עתה אמר זאת רש"י, והביא שלש הוכחות לכך שהתלמידים קרויים בנים, ומדוע עליו
הערות
- 16. מלכים ב ב, יב.
- 17. בפרשת האזינו (לב, ז) מוכיח רש"י מכתוב זה שהנביאים נקראים אבות, ומפרש שהתואר "אבי" הוא אב לישראל (שלכן מעתיק רש"י שם גם התיבות "רכב ישראל", להוכיח ש"אבי אבי" הוא גם ביחס לישראל (כדלהלן הערה 52)). אבל ממה שקרא אלישע לאלי' "אבי אבי" בלשון יחיד (ותיבת "ישראל" הוסיף רק אחרי תיבת רכב), מוכח שעיקר תואר "אבי" הוא בנוגע לאלישע, לפי שהי' רבו. וכדפירש"י במלכים שם (וכ"ה בתרגום שם ועוד) "רבי רבי".
רש"י על דברים ל״ב:ז׳ - הטקסט מספריא
זכר ימות עולם. מֶה עָשָׂה בָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו:
בינו שנות דר ודר. דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוּס וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם. דָּ"אַ — לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בינו שנות דר ודר — לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (עי' ספרי):
שאל אביך. אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרָאִים אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') בְּאֵלִיָּהוּ "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (ספרי):
זקניך. אֵלּוּ הַחֲכָמִים:
ויאמרו לך. הָרִאשׁוֹנוֹת:
זכר ימות עולם REMEMBER THE DAYS OF OLD — what He did to previous generations who provoked Him to anger,
בינו שנות דר ודר [CONSIDER] THE YEARS OF GENERATION AFTER GENERATION — the generation of Enosh over whom He caused the waters of the ocean to flow, and the generations of the flood whom He drowned by flood (cf. Sifrei Devarim 310:1). Another explanation is: If you have not set your attention to the past (i.e. if you fail to remember the days of old, then) בינו שנות דר ודר CONSIDER at least THE YEARS OF GENERATION AND GENERATION so that you become conscious of what might happen in the future — that He has the power to bestow good upon you and to make you inherit the blissful days of Messiah and the world to come (cf. Sifrei Devarim 310:5).
שאל אביך ASK THY FATHER — these are the prophets who are termed fathers, as it is stated in the history of Elijah that Elisha exclaimed when Elijah departed, (2 Kings 2:12): “My father, my father, the chariot of Israel!” (cf. Sifrei Devarim 310:3).
זקניך THY ELDERS — these are the sages,
ויאמרו לך AND THEY WILL TELL THEE the events of the former days:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

